This post is also available in:
English (אנגלית)
יחידות צבאיות מודרניות הופכות תלויות יותר ויותר בחשמל. רחפנים זקוקים לטעינה שוטפת, מערכות לוחמה אלקטרונית עשויות לצרוך כמויות משמעותיות של אנרגיה, ומערכות מחשוב קצה חייבות להישאר פעילות כדי לעבד מידע בסמוך לשדה הקרב. אספקת כל האנרגיה הזו הופכת למורכבת במיוחד כאשר הכוחות פועלים הרחק מתשתיות קבועות ונשענים במידה רבה על גנרטורים המונעים בדלק.
מערכת חשמל חדשה המוגדרת באמצעות תוכנה נועדה לנצל בצורה יעילה יותר את האנרגיה שכבר זמינה בשטח. חברת Chariot Defense קיבלה חוזה בסך 7.6 מיליון דולר מ־Defense Innovation Unit לצורך פריסת טכנולוגיית Amphora בחטיבות של צבא ארצות הברית במסגרת תוכנית Portable Resilient Integrated Storage Module (PRISM).
במקום לתפקד כסוללה נוספת בלבד, הטכנולוגיה משמשת כשכבת ניהול חכמה המחברת בין מספר מקורות חשמל. היא יכולה לשלב גנרטורים טקטיים, מערכים סולאריים וכלי רכב צבאיים ברשת משותפת, ולהשתמש בתוכנה כדי לקבוע כיצד לחלק את החשמל הזמין בהתאם לצרכים.
המערכת תומכת בזרימת אנרגיה דו־כיוונית, כלומר החשמל יכול לעבור בין מקורות האנרגיה והציוד המחוברים לרשת במקום לנוע במסלול קבוע אחד בלבד. אם למקור מסוים יש עודף אנרגיה ובחלק אחר של היחידה נדרש הספק נוסף, המערכת יכולה לחלק מחדש את החשמל בהתאם.
חשוב מכך, הארכיטקטורה נועדה לפעול עם ציוד שכבר נמצא במלאי הצבאי, מבלי לחייב את היחידות להחליף את הגנרטורים וכלי הרכב הקיימים. על פי דיווח של Interesting Engineering, המערכת גם אוספת נתונים על ייצור וצריכת החשמל, שאותם ניתן להעביר למערכות פיקוד ושליטה כדי לספק לכוחות תמונה ברורה יותר של האנרגיה הזמינה להם.
אחד היתרונות האפשריים הוא צמצום התלות בגנרטורים. לדברי החברה, המערכת יכולה להפחית את צריכת הדלק בעד 60% בתרחישי לחימה באמצעות תיאום יעיל יותר בין אנרגיה אגורה, מקורות חלופיים והפעלת גנרטורים.
לכך יש השלכות מבצעיות שחורגות מחיסכון בדלק. גנרטורים מייצרים רעש וחום, ועלולים להקל על איתורן של עמדות בשטח. לדברי החברה, המערכת יכולה לאפשר עד 36 שעות של פעילות שקטה, שבמהלכן הציוד מקבל חשמל ממקורות אגירה או ממקורות אנרגיה חלופיים, בעוד שהגנרטורים נשארים כבויים.
צמצום השימוש בגנרטורים עשוי גם להפחית את תדירות משימות אספקת הדלק. באזורים מאוימים, העברת דלק לעמדות קדמיות דורשת כוח אדם וכלי רכב ועלולה לחשוף שיירות לוגיסטיות לתקיפה.
השימוש הגובר במערכות עתירות חשמל הופך את הנושא לרלוונטי במיוחד. מערכות נגד רחפנים, ציוד תקשורת, פלטפורמות אוטונומיות ומערכות לוחמה אלקטרונית עשויים כולם להתחרות על אספקת חשמל מוגבלת באותו אתר. ניהול מבוסס תוכנה עשוי לאפשר למפקדים להתייחס לחשמל כאל משאב טקטי משותף, במקום כאוסף של גנרטורים וסוללות נפרדים שאינם מתואמים ביניהם.
פריסת המערכת במסגרת תוכנית PRISM תבחן כעת את התפיסה בחטיבות מבצעיות. המערכות צפויות להתחיל להגיע לשטח בסתיו הקרוב, במסגרת לוח זמנים של 12 חודשים לאספקה.
ככל שהטכנולוגיה בשדה הקרב הופכת ממוחשבת ואוטונומית יותר, זמינות החשמל משפיעה במידה הולכת וגוברת על היכולת לשמור מערכות מבצעיות לאורך זמן. הגישה של הטכנולוגיה הופכת למעשה גנרטורים, כלי רכב ומקורות אנרגיה מתחדשים למיקרו־רשת חשמל בשדה הקרב, ומשתמשת בתוכנה כדי לקבוע כיצד לנצל בצורה יעילה יותר כל ואט זמין.
