This post is also available in:
English (אנגלית)
רשתות החשמל לא תוכננו לעומסי העבודה ולפרופיל הסיכונים שאיתם הן מתמודדות כיום. תשתיות מזדקנות, יש עלייה בביקוש לחשמל, אירועי מזג אוויר קיצוניים וההחמרה של דרישות הבטיחות מציבים את חברות החשמל תחת לחץ מתמשך. שיטות בדיקה קונבנציונליות — ביקורי שטח תקופתיים ובדיקות תרמיות ידניות — מתגלות יותר ויותר כאיטיות ומוגבלות, ואינן מצליחות לאתר תקלות בזמן לפני שהן נהיות השבתות או שריפות.
מספר הולך וגדל של חברות חשמל מנסה לצמצם את הפער הזה באמצעות שילוב של סריקה אווירית, בינה מלאכותית ודימות תרמי. רחפנים המצוידים במצלמות ויזואליות ובמצלמות תרמיות רדיומטריות משמשים כיום כחיישנים ניידים, הסורקים קווי מתח, תחנות משנה ונכסי ייצור בתדירות גבוהה בהרבה מזו שצוותי קרקע יכולים להשיג. האתגר המרכזי, עם זאת, אינו איסוף הנתונים — אלא הפקת תובנות מהם בהיקף רחב.
על פי דיווח של Interesting Engineering, כאן נכנס ניתוח מבוסס בינה מלאכותית ומשנה את התמונה. במקום שמהנדסים יסרקו ידנית אלפי תמונות, מודלים של למידת מכונה מבצעים סינון ראשוני ומסמנים חריגות המעידות על התחממות יתר או התנהגות לא תקינה. באופן מהותי, המערכת אינה נשענת על נתונים תרמיים בלבד. באמצעות מיזוג של תמונות RGB רגילות עם מדידות תרמיות, התוכנה מזהה רכיבים ספציפיים — כגון שנאים, מבודדים, מוליכים או מחברים — ומשייכת את נתוני הטמפרטורה לנכס הנכון. כך נמנעות אזעקות שווא נפוצות, הנגרמות ממשטחים שמתחממים באופן טבעי, כמו בטון או מבני מתכת.
התוצאה היא מודיעין יישומי ולא רק אוסף של תמונות. כל תקלה מזוהה מסווגת לפי רמת חומרה, משויכת למיקום מדויק ומושווית לספי בטיחות מקובלים בתעשייה. תובנות אלה מוזנות ישירות למערכות ניהול נכסים ותחזוקה, ומאפשרות לחברות החשמל לתעדף תיקונים לפני שמתרחשות תקלות בפועל.
הבקרה האנושית נותרת מרכיב מרכזי בתהליך. מהנדסים בוחנים את ממצאי ה-AI, מאמתים את המסקנות ומספקים משוב המשפר את המודלים באופן מתמשך. גישה זו מסייעת גם לאחידות בתהליכי הבדיקה בתקופה שבה כוח אדם מנוסה פורש, מצמצמת שיקול דעת סובייקטיבי ומפחיתה עומס קוגניטיבי מהצוותים שנותרו.
מנקודת מבט של ביטחון והגנת המולדת, חוסן רשת החשמל הוא עניין אסטרטגי. תשתיות חשמל מהוות בסיס למערכות תקשורת, תחבורה, מים ולכשירות צבאית. איתור מוקדם של תקלות — בין אם כתוצאה מבלאי, עומס סביבתי או התערבות מכוונת — מפחית את הסיכון לכשלים מדורגים. תחנות רחפנים אוטונומיות מחזקות גישה זו עוד יותר, באמצעות ניטור רציף של אתרים רגישים ללא צורך בנוכחות אנושית מתמדת.
בהמשך הדרך, שילוב עמדות עגינה אוטונומיות לרחפנים מצביע על מעבר למחזורי בדיקה כמעט רציפים. רחפנים יוכלו להמריא לפי לוח זמנים, לסרוק מתקנים, להעלות נתונים ולהיטען מחדש באופן אוטומטי, בעוד שמערכות AI מנתחות את המצב כמעט בזמן אמת. ככל שמערכות אלו מתבגרות, הן מעבירות את הגנת רשת החשמל מתחזוקה תגובתית לניטור מתמשך ומונחה־מודיעין — יכולת שהופכת קריטית יותר ויותר הן לתשתיות אזרחיות והן לביטחון הלאומי.
