פתרון סיגינטי חדש שומר על תקשורת גם בשטח "עיוור" לאותות

This post is also available in: English (אנגלית)

פעילות צבאית מודרנית נשענת על תקשורת רציפה ושיתוף מידע מהיר, אך שדות הקרב בפועל רחוקים מלהיות סביבה יציבה. צפיפות אורבנית, לוחמה אלקטרונית ותוואי שטח טבעיים חוסמים ומעוותים לעיתים קרובות אותות רדיו ו-GPS. כאשר זה קורה, הכוחות מאבדים תמונת מצב, וכלים בלתי מאוישים — שכיום הם מרכיב מרכזי באיסוף מודיעין ובסימון מטרות — מתקשים להעביר מידע באופן אמין.

מאמץ מחקרי חדש באוניברסיטת אובורן נועד להתמודד בדיוק עם הבעיה הזו. באמצעות המכון למחקר יישומי, האוניברסיטה מפתחת מערכת תקשורת ומודיעין אותות (SIGINT) קשיחה ועמידה, שתוכל לפעול גם כאשר קישורים קונבנציונליים קורסים. האב־טיפוס מיועד לפלטפורמות בלתי מאוישות וליחידות ניידות, ומאפשר העברת נתונים, שמירה על רציפות תקשורת בין יחידות ואיסוף חתימות אלקטרוניות באזורים שבהם לא ניתן עוד לסמוך על רדיו או ניווט רגיל.

על פי דיווח של NextGenDefense, הקונספט נשען על חומרה עצמאית ועמידה, הניתנת לשילוב על רחפנים, רובוטים קרקעיים או רכבים. בשילוב בין עיבוד מקומי לכלי חישה מתאימים, המערכת אמורה "לתפור" רשתות תקשורת ארטיזנלית (ad-hoc) בזמן אמת, ולעזור למפעילים לפענח את תמונת המצב — גם בתנאי שיבוש או חסימה. הטכנולוגיה גם תומכת באיסוף מודיעין מקומי, ומספקת למפקדים תובנות לגבי משדרים בסביבה ללא תלות בתשתית חיצונית.

מערכות מסוג זה עונות על פער מבצעי הולך וגדל; אזורי גבול, מוקדי אסון וזירות עימות מאופיינים יותר ויותר בתקשורת משובשת, מה שמקשה על תיאום בין צוותים או על הפעלת צי אוטונומי. פלטפורמה ששומרת על קשר וממשיכה לאסוף מידע אלקטרוני באופן עצמאי מספקת יתרון משמעותי הן למשימות טקטיות קצרות טווח והן לניטור מתמשך.

אחד ההיבטים הייחודיים של הפרויקט הוא גישת הפיתוח: במקום שנות מחקר במעבדה ואחריהן מחזורי רכש ארוכים, האוניברסיטה עובדת ישירות עם יחידות צבא שיבחנו את המערכת כבר בשלבים הראשונים. משוב מהחיילים יעצב הכול — מעמידות החומרה ועד תהליכי ניהול הנתונים — ויקצר משמעותית את הדרך מרעיון לכלי מבצעי.

המאמץ נתמך במענק של 863 אלף דולר במסגרת תוכנית Pathfinder של מעבדת המחקר של צבא ארה"ב, המעודדת ניסוי מהיר ושיתוף פעולה הדוק בין חוקרים ליחידות מבצעיות. העבודה כוללת תכנון חומרה, שילוב מערכות וניסויים בשטח, כדי להבטיח שהאב־טיפוס יעמוד בעומסים הפיזיים והאלקטרוניים של משימות אמיתיות.

ככל שמערכות בלתי מאוישות וצוותים מבוזרים הופכים למרכיב מרכזי יותר בתפיסת ההפעלה העתידית, טכנולוגיות המאפשרות שמירה על מודעות מצב גם בתנאי דחק של היעדר אותות צפויות למלא תפקיד חיוני במערכות הלחימה הבאות.