תצפית תלת־ממדית חדשה על העולם — למוכנות והגנה

This post is also available in: English (אנגלית)

הבנת האופן שבו בני אדם בונים, מתרחבים ומתיישבים במרחב הפכה לעדיפות אסטרטגית עבור ממשלות ומתכנני חירום. אך רוב מאגרי המידע העולמיים עדיין מציגים את הסביבה הבנויה בשתי ממדים בלבד, ללא מידע על גובה מבנים, נפחם או צפיפותם — נתונים המשפיעים ישירות על חשיפה לאסונות, צריכת אנרגיה, תכנון פינוי וחוסן תשתיות. כעת מוצג מאגר עולמי חדש שנועד לסגור את הפער הזה.

חוקרים מהאוניברסיטה הטכנית של מינכן חשפו את GlobalBuildingAtlas, מפה תלת־ממדית ברזולוציה גבוהה, הראשונה מסוגה, הכוללת 2.75 מיליארד מבנים ברחבי העולם. המפה מבוססת על תצלומי לוויין משנת 2019 וממומנת על ידי מועצת המחקר האירופית. היא מפורטת פי 30 ממפות קודמות ומכסה גם אזורים שהיו עד כה מתועדים חלקית בלבד — ובכלל זה אפריקה, דרום אמריקה, דרום־מזרח אסיה ואזורים כפריים עצומים.

הבעיה המרכזית שהפרויקט פותר היא חוסר עקביות במידע העולמי על מבנים. מאגרים קודמים התמקדו לרוב בערים במדינות עשירות, והותירו פערים עצומים דווקא במקומות שבהם קצב הצמיחה העירונית הוא הגבוה ביותר. האטלס החדש מדמה כל מבנה ברזולוציה של 3×3 מטר — דיוק המאפשר להעריך נפח, גובה ומידת הצפיפות המבנית. כ־97% מהמבנים מיוצגים ברמת פירוט LoD1, פורמט תלת־ממדי בסיסי אך יעיל מאוד לניתוח חישובי רחב־היקף.

רמת הפירוט הזו מאפשרת מודלים מדויקים יותר לדפוסי עיור, עומס תשתיות, צריכת אנרגיה והערכות סיכוני אקלים. החוקרים אף הציגו מדד חדש — נפח מבנים לנפש — שמאיר פערי מגורים שאינם נראים במפות דו־ממדיות. אזורים בעלי שטח בנוי קטן אך מבנים גבוהים, או להפך — פרברים נמוכים אך נרחבים — נחשפים בבירור בהשוואות בינלאומיות.

עבור גופי ביטחון וביטחון־פנים, מאגרים מסוג זה תומכים במגוון תחומים הדורשים הבנה סביבתית מדויקת. מודלים תלת־ממדיים של מבנים משפרים סימולציות לפינוי אוכלוסייה, מיפוי קווי ראייה, תכנון מענה לאסונות, הערכות פגיעות תשתית, ואף תכנון תקשורת חירום. הם גם מסייעים למעקב אחר תשתיות באזורי גבול ולתיאום סיוע הומניטרי, שם גיאומטריית השטח והמבנים קריטית.

ה־GlobalBuildingAtlas כבר מעורר עניין בארגונים כגון המרכז הגרמני לחקר החלל, הבוחן את שילובו במסגרת מנגנון החירום הבין־לאומי “Space and Major Disasters”, המפעיל נתוני לוויין במקרי אסון. ככל שסיכוני האקלים מתעצמים והערים מתרחבות, המאגר החדש מספק שכבת ייחוס עולמית שתאפשר תכנון ערים וחוסן תשתיות מדויקים, בטוחים ושוויוניים יותר.