This post is also available in:
English (אנגלית)
התדירות הגוברת של פעילות רחפנים בלתי מורשית ליד מתקנים צבאיים בארה"ב מדגישה פגיעות קריטית בתשתיות הגנה, ובעיקר, את היכולת המוגבלת לזהות ולהגיב לאיומים אוויריים הנשקפים על ידי מערכות בלתי מאוישות קטנות.
אמרות אחרונות בשימוע של ועדת הפיקוח של בית הנבחרים חשפו כי למעלה מ-350 חדירות של רחפנים נרשמו ביותר מ-100 אתרים צבאיים אמריקאים בארה"ב ובעולם בשנה האחרונה בלבד. גל זה של הפרות במרחב האווירי עורר חששות בוושינגטון, וחשף פער בין יכולות המל"ט ההתקפיות של ארה"ב למוכנות ההגנתית שלה.
אירוע מטריד במיוחד התרחש במתקן של חיל הנחתים האמריקני בקליפורניה בדצמבר 2024, שם תועדו שש הפרות נפרדות של רחפנים במשך שישה ימים בלבד. אירועים כאלה אינם עוד חריגות נדירות אלא חלק מדפוס רחב יותר של פלישות נועזות יותר ויותר.
למרות הדומיננטיות הגלובלית של הפנטגון בטכנולוגיית כטב"מים למשימות איסוף ותקיפה, גורמים רשמיים מודים כי מערכות קיימות שנועדו להתמודד עם כלי טיס בלתי מאוישים אינן מספיקות כדי להתמודד עם איומים אלה, במיוחד כאשר נכללים רחפנים זולים וזמינים מסחרית אותם ניתן לשנות בקלות לשימוש עוין.
הסיכון אינו רק תיאורטי. בינואר 2024, התקפת מל"ט על מוצב אמריקני בירדן גרמה למותם של שלושה אנשי שירות אמריקאים. בחודש מאי, תקרית נוספת כוונה נגד כוחות הקואליציה בעיראק. המצב הגיע לאדמת ארצות הברית בדצמבר, כאשר בסיס חיל האוויר רייט-פטרסון באוהיו סגר זמנית את המרחב האווירי שלו בעקבות תצפיות חוזרות ונשנות של רחפנים.
מערכות נגד רחפנים הנוכחיות משתנות במידה רבה ברמה הטכנולוגית, החל מגילוי מכ"ם ותדר רדיו ועד מיירטים קינטיים ונשקי אנרגיה. עם זאת, המספר ההולך והגדל של חדירות רחפנים מעל בסיסים של ארצות הברית ושל בעלות בריתה חשף נקודה טקטית שכוח אויב יכולים לנצל. בעוד שצבא ארה"ב ממשיך להוביל בלוחמת כטב"מים התקפית, יכולתו המוגבלת למנוע חדירת רחפנים לא מורשית למתקנים רגישים מאותתת על צורך דחוף במודרניזציה הגנתית.
