This post is also available in:
English (אנגלית)
מערכות נשק נגד רחפנים מתמודדות עם אתגר הולך וגובר של טווח. ככל שכלי טיס בלתי מאוישים הופכים למהירים יותר, בעלי יכולת תמרון גבוהה יותר ומסוגלים לפעול במרחקים גדולים יותר ממטרותיהם, מערכות ההגנה האווירית נדרשות ליירט אותם עוד לפני שהם מתקרבים לכוחות או לנכסים קריטיים. אולם הגדלת טווח היירוט מחייבת את הטילים לשאת מספיק אנרגיה הן לטיסה ארוכה יותר והן לביצוע תמרונים תובעניים.
תוכנית הנעה חדשה נועדה להתמודד עם האתגר באמצעות טכנולוגיית מגח סילון בדלק מוצק.
חברת Northrop Grumman קיבלה חוזה בסך 18.8 מיליון דולר ממרכז התעופה והטילים של פיקוד פיתוח יכולות הלחימה של צבא ארצות הברית, לצורך פיתוח מערכת ההנעה ושילובה באבות־טיפוס של טילי XRC.
ההבדל המרכזי טמון באופן שבו הטיל משיג את החמצן הדרוש לבעירת הדלק.
מנועים רקטיים קונבנציונליים בדלק מוצק נושאים בתוך הטיל הן את הדלק והן חומר מחמצן כימי. על פי דיווח של Interesting Engineering, מנוע מגח סילון בדלק מוצק שואב במקום זאת חמצן מהאטמוספרה במהלך הטיסה, וכך מאפשר להשתמש בשטח הפנימי שהיה מוקדש למחמצן לצורך נשיאת כמות גדולה יותר של דלק.
לדברי החברה, התוצאה היא יעילות הנעה גבוהה יותר, טווח מוגדל ויותר אנרגיה זמינה במהלך הטיסה. יכולת זו עשויה לאפשר למיירט להגיע לאיומים אוויריים במרחק גדול יותר מהכוחות שעליהם הוא מגן, ובמקביל לשמור על ביצועים מספקים כדי לרדוף אחר מטרות מתמרנות.
התוכנית נועדה לשפר את יכולת ההגנה האווירית קצרת הטווח המתמרנת של צבא ארצות הברית, שמלווה כוחות ניידים ומגינה עליהם מפני איומים אוויריים בגובה נמוך.
גם התאימות למשגר האוניברסלי לרכב של טילי סטינגר היא חלק מהתפיסה, כך שהמיירט ארוך הטווח יוכל לתרום להגנה מפני רחפנים מתקדמים, לצד מטוסים בעלי כנף קבועה ומסוקים.
הטכנולוגיה תעבור כעת סדרת ניסויים קרקעיים וניסויי טיסה, שנועדו לאמת הן את תכנון הטיל והן את תהליכי הייצור הנדרשים עבורו. התוכנית מפותחת גם מתוך מטרה לאפשר ייצור בהיקפים גדולים ובעלות יעילה.
טילים בעלי טווח מוגדל הם רק שכבה אחת בהתמודדות עם איום הרחפנים. מספר גדול של כלי טיס בלתי מאוישים זולים עלול להפוך את השימוש בטיל נגד כל איום לבלתי כדאי מבחינה כלכלית.
במקביל מפתחת החברה את Raid Hunter, שהיא מערכת הגנה אווירית המבוססת על תותח בקוטר 50 מ"מ ומיועדת להתמודדות עם מספר גדול של מטרות. המערכת משלבת תותח מהיר־ירי עם תחמושת מונחית מדויקת בקוטר 50 מ"מ ובקר מקושר לרשת, וכך מספקת כמות גדולה יותר של חימוש זמין להתמודדות עם תקיפות הכוללות מספר רב של מטרות אוויריות.
שתי הגישות נותנות מענה לחלקים שונים של מערך הגנה אווירית רב־שכבתי. מערכות תותח יכולות לספק נפח אש להתמודדות עם תקיפות המוניות, בעוד שמיירטים ארוכי טווח יכולים לפגוע באיומים נבחרים ממרחק גדול יותר.
במקרה של הטיל, מטרת שדרוג ההנעה היא בסופו של דבר להגדיל את המרחק בין האיום לבין הכוח המוגן. כאשר הטיל משתמש בחמצן מהאטמוספרה במקום לשאת בתוכו את כל החומר המחמצן הדרוש, המהנדסים יכולים להקדיש חלק גדול יותר מנפחו הפנימי לדלק, ובכך להעניק למערך ההגנה מרחב גדול יותר ליירט רחפן מתקרב לפני שהוא מגיע לטווח מסוכן.
