This post is also available in:
English (אנגלית)
מטוסים למשימות לוחמה נגד צוללות נדרשים באופן מסורתי להתקרב יחסית לאזור שבו לפי ההערכות פועלת צוללת לפני שהם משחררים טורפדו. הדבר מגביל את המקומות שמהם ניתן להפעיל את הנשק ועלול לחשוף פלטפורמה מאוישת או בלתי מאוישת יקרת ערך למערכות הגנה אווירית עוינות. תפיסה חדשה של הצי האמריקני מבקשת להרחיק את כלי הטיס מזירת הלחימה התת־ימית, באמצעות הענקת יכולת דאייה לטורפדו עוד לפני שהוא מגיע אל פני הים.
פיקוד מערכות האוויר של הצי האמריקני (NAVAIR) פרסם בקשה לקבלת מידע עבור Silent Anvil, מערכת טורפדו אווירית מהדור הבא שנועדה לשיגור מנגד מכלי טיס מאוישים ובלתי מאוישים.
הצי בוחן שתי תצורות אפשריות. הראשונה היא מערכת נשק משולבת במלואה, שתבצע את כל רצף המשימה, החל מהשחרור מכלי הטיס, דרך הטיסה והכניסה למים ועד לפעולת הטורפדו נגד המטרה מתחת לפני הים.
האפשרות השנייה מבוססת על ערכת כנפי דאייה ללא הנעה, שתישא טורפדו שיסופק על ידי הממשל. לאחר השחרור ייפרסו כנפיים, ומערכת הנחיה תוביל את המכלול בדאייה לעבר האזור המיועד ללא צורך במנוע או במאיץ רקטי. כאשר המערכת תגיע לנקודת השחרור המתאימה, הטורפדו ייכנס למים וישתמש במערכת ההנעה ובחיישנים האקוסטיים שלו כדי לחפש את המטרה ולתקוף אותה.
על פי דיווח של Interesting Engineering, הצי מעוניין לשמור על ממדים קומפקטיים במיוחד. הדרישות קובעות משקל מרבי של 122 קילוגרמים, אורך של עד 1.78 מטרים וקוטר של כ־19 סנטימטרים. הממדים אמורים להיות דומים לאלה של הפצצה הקומפקטית GBU-39.
המערכת תידרש להשתחרר במהירויות שבין מאך 0.25 למאך 0.85 ומגובה של עד 18.2 קילומטרים. בנוסף, היא אמורה להיות תואמת למתקן הנשיאה BRU-61/A וליישומי תכנון המשימה הקיימים של הצי.
אחת ממטרות התכנון המרכזיות היא להאריך ככל האפשר את זמן השהייה באוויר ולצמצם את זמן התנועה במים. דאייה באוויר מהירה משמעותית מתנועתו של טורפדו מתחת לפני הים, ולכן הבאת הנשק קרוב יותר למיקומה המשוער של הצוללת לפני כניסתו למים עשויה לקצר את שלב היירוט הסופי ולהותיר למטרה פחות זמן להתרחק.
היכולת הזו עשויה להיות שימושית במיוחד בשילוב עם כלי טיס בלתי מאוישים. רחפנים בעלי זמן שהייה ממושך יוכלו לסייר בשטחים ימיים נרחבים ולהפעיל חימוש נגד צוללות, מבלי לחייב מטוס מאויש להתקרב לאזור שבו זוהתה המטרה החשודה.
הצי טרם הגדיר טווח שיגור מנגד נדרש, ומבקש מהתעשייה לקבוע איזה טווח ניתן להשיג באופן מעשי במסגרת מגבלות הגודל והמשקל שנקבעו.
בשלב זה מדובר בתפיסת רכש ולא במערכת נשק מבצעית. NAVAIR מבקש להגיע להדגמת אב־טיפוס מלאה, שתכלול את כל רצף הפעולה, בתוך 18 חודשים מהענקת ההסכם. בהמשך התוכנית עשויה לכלול עד 180 אבות טיפוס של מערכות נשק מלאות בתוך שלוש שנים.
אם הפיתוח יצליח, התפיסה עשויה לשנות את אופן הפעלת החימוש האווירי נגד צוללות: במקום להביא את כלי הטיס עד לנקודת שחרור הטורפדו, הכנפיים יאפשרו לטורפדו לעבור בעצמו חלק גדול מהדרך אל המטרה.
