This post is also available in:
English (אנגלית)
מעקב ימי מחייב כוחות צבאיים לפקח על שטחים עצומים, תוך זיהוי מהיר ככל האפשר של כלי שיט, צוללות ואיומים פוטנציאליים נוספים. מטוסי סיור מאוישים מסוגלים לחקור מטרות ולבצע משימות מורכבות, אך הפעלתם הרציפה באוויר יקרה ותובענית. כלי טיס בלתי מאוישים בעלי שהייה ממושכת מספקים כיסוי רציף, אך יעילותם גדלה משמעותית כאשר ניתן להעביר את המידע שהם אוספים ישירות לפלטפורמות מאוישות, ללא תהליכי תיאום ידניים וממושכים.
הדגמה טכנולוגית חדשה הציגה כיצד ניתן לשלב בין שתי היכולות. החברות Northrop Grumman ו־Boeing הדגימו יכולת פעולה משותפת מתקדמת בין כלי הטיס הבלתי מאויש למשימות סיור MQ-4C Triton לבין מטוס הסיור הימי P-8A Poseidon, כך ששתי הפלטפורמות יכולות להעביר ביניהן הוראות משימה ומידע מודיעיני באמצעות ממשקים דיגיטליים תקניים.
במרכז ההדגמה עמדו ממשק Universal Command & Control Interface (UCI) וארכיטקטורת Open Mission Systems (OMS). במקום ליצור קישור ייעודי המחבר רק בין שני כלי הטיס, התקנים הללו מספקים מעין שפה דיגיטלית משותפת, המאפשרת לפלטפורמות צבאיות שונות להעביר ביניהן מידע.
במהלך הניסוי במעבדה שלח מפעיל במטוס הסיור הוראות הניתנות לקריאה על ידי מחשב לכלי טיס בלתי מאויש מדומה, והורה לו להגיע לאזור מוגדר. משלב זה ביצע כלי הטיס הבלתי מאויש חלק גדול מהמשימה באופן עצמאי: הוא תכנן את נתיב הטיסה, הגיע לאזור שהוקצה לו, הפעיל את חיישניו, עיבד את המידע על גבי הפלטפורמה והעביר את הממצאים בחזרה מטוס הסיור הימי.
ההדגמה כללה גם תקשורת ממסר באמצעות לוויין, כדי לדמות בצורה מציאותית יותר סביבת פעילות מבצעית לטווחים ארוכים. על פי דיווח של Interesting Engineering, היכולת להעביר לכלי הבלתי מאויש יעדי משימה במקום לשלוט ידנית בכל תנועה שלו היא מרכיב מרכזי בשילוב בין פלטפורמות מאוישות לבלתי מאוישות: הצוות האנושי קובע מה נדרש לבצע, בעוד שהמערכת האוטונומית מחליטה כיצד לבצע את החלקים השגרתיים של המשימה.
שני כלי הטיס מביאים איתם יכולות משלימות. כלי הטיס הבלתי מאויש למשימות סיור הוא בעל יכולת שהייה ממושכת בגובה רב, המסוגל לפעול בגובה של יותר מ־15.4 קילומטרים במשך יותר מ־24 שעות ולספק יכולות מודיעין, מעקב, סיור והכוונת מטרות על פני מרחבים ימיים נרחבים. מטוס הסיור הימי המאויש, לעומתו, מבצע בין היתר משימות לוחמה נגד צוללות, לוחמה נגד כלי שיט, מודיעין, סיור ותצפית וכן חיפוש והצלה.
שילוב שתי הפלטפורמות עשוי לאפשר לכלי הטיס הבלתי מאויש למשימות סיור לבצע סריקות נרחבות ולאחר מכן להעביר מידע רלוונטי ישירות למטוס הסיור הימי, כך שהצוות המאויש יוכל להתמקד בחקירת מטרות חשודות או בתגובה אליהן. תקשורת ישירה בין המכונות עשויה גם לצמצם את מספר המפעילים ומערכות הביניים הנדרשים להעברת מידע בין הפלטפורמות.
המשמעות הרחבה יותר של ההדגמה טמונה ביכולת הפעולה ההדדית. מאחר ש־UCI ו־OMS מבוססים על תקנים פתוחים ולא על קישור קנייני המותאם לשני כלי טיס מסוימים בלבד, ניתן יהיה בעתיד להשתמש באותה גישה כדי לחבר גם כלי טיס נוספים, ספינות, חיישנים ומערכות פיקוד ושליטה.
ככל שהפעילות הימית הופכת למבוזרת יותר, היכולת של פלטפורמות מאוישות ואוטונומיות להעביר ביניהן משימות ומידע מודיעיני באופן ישיר עשויה לקצר את זמני קבלת ההחלטות. במקביל, היא תאפשר למפעילים האנושיים להתמקד בהחלטות טקטיות, במקום לנהל ידנית כל שלב במשימתו של כלי הטיס הבלתי מאויש.
