This post is also available in:
English (אנגלית)
מסוקי תקיפה מודרניים ניצבים בפני דילמה מבצעית הולכת ומחריפה. אף שהם ממשיכים להיות נכס חשוב לסיוע אווירי קרוב ולתקיפות ימיות, החימושים הסטנדרטיים שלהם מחייבים את הצוותים להתקרב בצורה מסוכנת למטרות מוגנות. טילים ותיקים המשוגרים ממסוקים, כדוגמת הלפייר (Hellfire), תוכננו לטווחי לחימה קצרים יותר — בתקופה שבה מערכי ההגנה האווירית היו דלילים ופחות ניידים. מול מערכות נ"מ מודרניות, במיוחד בזירות חופיות או ימיות מאוימות, מגבלת הטווח הזו הפכה לחסם משמעותי.
ניסוי שנערך לאחרונה על ידי חיל הנחתים האמריקאי מצביע על דרך אפשרית להתמודד עם הבעיה. במהלך ירי בגובה נמוך מעל מטווח הניסויים האטלנטי, שיגרו הנחתים חימוש חדש ארוך־טווח בשם Red Wolf ממסוק התקיפה AH-1Z Viper. הנשק פגע בהצלחה במטרה ימית, וציין אבן דרך חשובה במאמץ לפיתוח טיל התקיפה ארוך־הטווח (LRAM) של החיל. המטרה ברורה – לאפשר לכלי טיס רוטוריים לתקוף מטרות מטווחים הרחוקים בהרבה מאלה שמאפשרים חימושי המסוקים הקיימים.
על פי דיווח של Interesting Engineering, המשמעות המבצעית היא הרחבה דרמטית של מעטפת התקיפה. בעוד שטיל הלפייר מגיע לטווח של כ־34 קילומטרים, וחימושים אחרים לטווח בינוני אף פחות מכך, המערכת החדשה נועדה לפעול בטווחים העולים על כ־370 קילומטרים ימיים, תוך טיסה בגובה נמוך. מרחק זה מאפשר למסוקים להישאר מחוץ למעטפת ההגנה האווירית של האויב, במקום לחדור אליה. עבור צוותים הפועלים סמוך לחופים עוינים או לכלי שיט מאיימים, מדובר בשינוי מהותי בתכנון המשימות.
ייחודה של המערכת אינו מתמצה ביכולת "שגר ושכח" שלה. במהלך הניסוי היא תפקדה גם כחיישן וכצומת תקשורת, ואספה ושיתפה נתוני מטרה בזמן הטיסה. יכולת זו מאפשרת לה לתמוך בתקיפות המשך של כלי טיס אחרים, ספינות או כוחות קרקעיים, ולשמש כגורם מקשר בין חיישנים ליורים. בנוסף הודגמה מערכת שליטה מבוססת טאבלט, שמפחיתה את העומס בתא הטייס ומפשטת את ההפעלה.
מנקודת מבט ביטחונית רחבה יותר, מערכות מסוג זה משקפות מעבר לחימושים משוגרים רב־תכליתיים וזולים יחסית. מעבר לפגיעה קינטית, אותה פלטפורמה יכולה להיות מותאמת למשימות ממסר תקשורת, לוחמה אלקטרונית, גילוי אותות או הטעיה. עם כושר נשיאה של עד כ־11.3 קילוגרמים, מהירות תת־קולית וזמן שהייה של למעלה משעה, המערכת מציעה גמישות מבצעית מבלי לשאת בעלויות של טילי שיוט מלאים.
בעוד שצבאות נערכים לעימותים עתירי יכולות המאופיינים בחיישנים ארוכי־טווח ובהגנות רב־שכבתיות, הארכת טווח הפעולה של מסוקי תקיפה מבלי לחשוף את הצוותים לסיכון הופכת לקריטית יותר ויותר. המערכת הזו מייצגת גישה אחת לפתרון הבעיה — שילוב של טווח, קישוריות וגמישות בפלטפורמה אחת, בעלות נמוכה יחסית.
