This post is also available in:
English (אנגלית)
כוחות ימיים ניצבים תחת לחץ גובר לפקח על מרחבים ימיים עצומים, להגן על נתיבי שיט קריטיים ולהגיב במהירות לאיומים מתפתחים — לעיתים עם מספר מוגבל של כלי שיט מאוישים. ספינות קונבנציונליות הינן יקרות להפעלה, איטיות לפריסה בהיקף רחב, וחושפות צוותים לסיכון במהלך משימות סיור שגרתיות או פעילות עתירת־איום. ככל שהתחרות הימית מתעצמת, ציים מחפשים דרכים להרחיב נוכחות וכשירות מבלי להגדיל את הצי באופן פרופורציונלי.
על פי דיווח של Maritime Executive, גישה חדשה — המכונה JAGM Quad Launcher של לוקהיד מרטין וסיילדרון — מתגבשת באמצעות שילוב כלי שיט שטח בלתי מאוישים בעלי סיבולת ארוכה עם מטענים צבאיים מוכנים ללחימה. התפתחויות אחרונות מדגימות כיצד פלטפורמות ימיות אוטונומיות יכולות להתקדם מעבר לתפקידי חישה פסיביים ולהפוך לשותפות פעילות במבצעי צי. באמצעות שילוב כלי שיט בלתי מאוישים מוכחים עם מערכות צבאיות בשלות, המטרה היא לספק יכולת מבצעית מהר יותר ובעלות נמוכה יותר מאשר בניית אוניות מלחמה חדשות.
בלב המאמץ עומדים כלי שיט שטח בלתי מאוישים שתוכננו לפעולה אוטונומית מתמשכת. פלטפורמות אלה כבר הוכיחו יכולת לשהות בים במשך חודשים, לפעול בסביבות מרוחקות ומאוימות, ולאסוף נתונים ימיים סביב השעון. הסיבולת והאמינות שלהן אוששו לאורך שנים של שימוש מבצעי, לרבות משימות מתמשכות לצד כוחות ימיים, עם מאות אלפי ק"מ ימיים שנצברו וזיהוי היקפים גדולים של מגעים ימיים.
השלב הבא הוא חימוש ושילוב הכלים לתפקידים תובעניים יותר. העבודה הראשונית מתמקדת בהתקנת משגר מרובע המסוגל לשגר טילים מונחים מדויקים על גבי כלי שיט אוטונומי ייעודי לסקר. מהלך זה הופך את הפלטפורמה מנכס חישה בלבד למערכת רב־משימתית, המסוגלת לבצע סיור, איסוף מודיעין, ניטור תת־ימי ומשימות תקיפה הגנתיות. השילוב נשען על תכנון בארכיטקטורה פתוחה ופיקוד־ושליטה מאובטחים, המאפשרים הוספת מטענים חדשים ללא תכנון מחדש של הכלי.
מנקודת מבט ביטחונית, המעבר הזה תומך בתפיסת מבצעים ימיים מבוזרים. כלי שיט בלתי מאוישים ניתנים לפריסה במספרים גדולים כדי להרחיב כיסוי חיישנים, לסבך את תכנון היריב ולהפחית עומס מכלי שיט מאוישים יקרי־ערך. כלי שיט USV חמושים או מצוידי־חיישנים יכולים לפעול קדמית, לשמש כפיתיונות, לספק התרעה מוקדמת או להגן על תשתיות קריטיות — וכל זאת תוך הוצאת מלחים מטווח הסיכון.
בהסתכלות קדימה, כבר מפותחים כלי שיט אוטונומיים גדולים יותר, שנועדו לשאת מטענים כבדים — כולל משגרי שיגור אנכיים ומערכי סונאר נגררים מתקדמים. הדגמות ירי חיות וניסויי הוכחת היתכנות מתוכננים כדי לאמת יכולות אלה בתנאים מציאותיים.
המשמעות הרחבה טמונה במהירות ובהיקף. באמצעות צימוד אוטונומיה ברמה מסחרית עם מערכות צבאיות מוכחות־שדה, ציים יכולים להעמיד יכולות חדשות שנים מוקדם יותר מכפי שמאפשרים מחזורי רכש מסורתיים. ככל שאתגרי הביטחון הימי נעשים מורכבים יותר, מודל זה של התאמה מהירה של פלטפורמות בלתי מאוישות עשוי להפוך לאבן יסוד בכשירות הימית העתידית, ולספק נוכחות, התמדה והגנה מבלי להסתמך אך ורק על ציים מאוישים.
