שליפה מהירה – זו אינה אינתיפאדה
This post is also available in: 
English (אנגלית)
אריה אגוזי
הבוקר הצטרפתי למכחישי האינתיפאדה. נכון, זו לא אינתיפאדה. זו מלחמה כאשר בכל יום רוצחים ופוצעים יהודים בכל רחבי הארץ. זו לא אינתיפאדה לפי שום הגדרה במלחמה על שלומם תושבי מדינת ישראל.
מכירים את המשפט "במלחמה כמו במלחמה"? מנהיגינו אולי שמעו על זה בעת שלמדו היסטוריה אבל במציאות הם לא מיישמים זאת. מספיק לשמוע את דברי ראש הממשלה והשרים כדי להבין שהם משייטים בחלל וירטואלי בכל הנוגע למה שצריך להיעשות אל מול גל הטרור שמשתק למעשה מגזרים שלמים במדינה.
מה למשל מונע את סגירת הפרצות בגדר באזור הר חברון דרכן מגיעים כל יום אלפי שוהים בלתי חוקיים לישראל? מה מונע הריסה של בתי מחבלים שהרגו ופצעו ישראלים כמה שעות לאחר הפיגוע? מה מונע סגר מוחלט על השטחים כדי למנוע או להמעיט לפחות את הסכנה של חדירת מחבלים? מה מונע למשל הצבת חטיבה של צה"ל בירושלים בסיוע משטרת ישראל ששוטריה מתמוטטים מעומס עבודה? מה מונע את הוצאת הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית מהחוק? התשובה לכל השאלות האלה היא חוסר אונים, חדלות אישים, חשש מ"מה יגידו בעולם". ישראל במלחמה, כאשר אמהות מלוות את ילדיהן לגן ולבית ספר כשסכין מטבח גדול בתיקן להגנה עצמית. כאשר שווקים מתרוקנים מלקוחות, כאשר הורים מודאגים ניצבים ליד שערי בתי הספר וגני הילדים, זה מצב חדש. עובדה זו לא חלחלה עדיין דרך החלונות המוגנים היטב של משרדי הממשלה הנוגעים בדבר, בפרט משרד ראש הממשלה בירושלים, שם ממשיך ראש הממשלה לעסוק ב"אופציה הצבאית" נגד איראן. עד כמה אפשר לשחוק את הבדיחה הגרועה הזו ולחשוב שכל אזרחי ישראל מטומטמים וקונים את השטות? עד כמה אפשר להתעלם מהמציאות הטופחת על פנינו בדם כמעט בכל שעה כבר כשבועיים?
ההסתה הפלשתינית שוברת את כל השיאים. מול הסתה כזו אין שום ערך למה שקרוי "שיתוף הפעולה הביטחוני עם הרשות". מול הסתה כזו מדובר בסיסמא ריקה מתוכן. מול הסתה כזו חייבת ישראל לנקוט בצעדים קשים מול ראשי הרשות הפלשתינית כולל אבו מאזן עצמו, שמדבר בלשון כפולה ומשבח כל פיגוע בדרך מתוחכמת שמצליחה לעוור את עיניהם של חלק ממנהיגינו.
אז אנחנו במלחמה כוללת והגיע הזמן שבמלחמה כמו במלחמה, מישהו ירים את חלקו התחתון של גבו מהכיסא ויביא לכך שנוכל ללכת בשקט ובבטחה לשוק, לקולנוע, למוסדות החינוך מבלי לפחד שמישהו עם סכין ידקור אותנו בכל שנייה.
