דאע"ש: דיוקנו של ארגון טרור

This post is also available in: English (אנגלית)

מאת: מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם אלוף מאיר עמית

מטרת סקירה זו הינה לבחון את דיוקנו של ארגון המדינה האסלאמית בעיראק ובסוריה-רבתי (דאעש). דאעש הוא ארגון טרור אסלאמי סלפי ג'האדיסטי, שהוקם לפני כעשור כשלוחה של אלקאעדה בעיראק, התבסס במהלך הלחימה נגד ארה"ב באזורים הסונים של מערב עיראק, והתפשט למזרח סוריה ולצפונה במהלך מלחמת האזרחים הסורית. בקיץ 2014 זכה דאעש להישגים דרמטיים, ששיאם כיבוש העיר מוצול, השנייה בגודלה בעיראק, וההכרזה על הקמת "מדינת הח'ליפות" (או "המדינה האסלאמית") בראשות פעיל עיראקי כריזמטי המכונה אבו בכר אלבע'דאדי.

שורשיו של דאעש

שורשיו של דאעש נעוצים בשלוחת אלקאעדה, שהוקמה בעיראק בשנת 2004, בראשות אבו מצעב אלזרקאוי, לאחר הפלישה האמריקאית. ברקע הקמתה והתבססותה עמדו התפרקותם של הצבא העיראקי והממשל העיראקי של צדאם חסין, אשר יצרו ואקום בטחוני וממשלי ולוו בניכור הולך וגדל של המוסלמים הסונים כלפי הממשל המרכזי בעל האופי המוסלמי שיעי, שהוקם בבגדאד ע"י ארה"ב. בשנות הלחימה הארוכות נגד ארה"ב ובעלות בריתה התבססה השלוחה בהדרגה בעיראק, אימצה לעצמה את השם המדינה האסלאמית בעיראק, והפכה לשחקן מרכזי בקרב ארגוני המורדים, שנלחמו נגד צבא ארה"ב ובעלות הברית.

בשלהי שנות הכיבוש האמריקאי נחלש ארגון המדינה האסלאמית בעיראק (ועימו נחלשו ארגוני מורדים אחרים), עקב הצלחות צבאיות של ארה"ב, אשר שולבו עם מדיניות אמריקאית נבונה (בין השנים 2008-2006), שטיפחה את השבטים הסונים במערב עיראק ("בית הגידול" העיקרי של דאעש). אולם העדר המשכיות למדיניות האמריקאית, מדיניותו העדתית-השיעית של ראש הממשלה עדנאן אלמאלכי שפעל בחסות ארה"ב, ויציאת הצבא האמריקאי מעיראק – כל אלו שבו וחיזקו את מעמדו של ארגון המדינה האסלאמית בעיראק ומיצבו אותו בעמדת זינוק נוחה לעידן החדש, שלאחר יציאת ארה"ב מעיראק.

מלחמת האזרחים, שפרצה בסוריה (מרץ 2011), יצרה קרקע נוחה להתפשטות פעילות ארגון המדינה האסלאמית בעיראק לשטחה של סוריה. בינואר 2012 הוקמה ג'בהת אלנצרה ("חזית הסיוע"), כשלוחה הסורית של ארגון האם העיראקי. אולם בין השניים התגלעה עד מהרה מחלוקת עזה, שהובילה לפרוד, ולשינוי שמו של ארגון המדינה האסלאמית בעיראק למדינה האסלאמית בעיראק ובסוריה-רבתי (אלשאם) או בראשי התיבות בערבית דאעש. הנהגת אלקאעדה, בראשות אימן אלט'ואהרי, הודיעה על תמיכתה בג'בהת אלנצרה ועל התנערותה מדאעש. מאז הקרע נחל דאעש הצלחות צבאיות, שבעקבותיהן הודיע על הקמת המדינה האסלאמית או מדינת הח'ליפות, בעוד שהארגון היריב ג'בהת אלנצרה נחלש.

קישור לאתר ביטחון המולדת

האידיאולוגיה של דאעש

דאעש הינו ארגון מוסלמי סלפי-ג'האדיסטי. חלק מזרם קיצוני באסלאם הסוני, השואף להחזיר את ימי הזוהר של האסלאם בראשית דרכו (תקופת הנביא מחמד והח'ליפים הראשונים שבאו אחריו). זאת באמצעות ג'האד, מלחמת קודש, המופנה נגד האויבים מבית ומחוץ. הג'האד, על-פי תפיסה זאת, הינו חובה אישית של כל מוסלמי. מתוך זרם זה צמחו ארגון אלקאעדה וארגוני הג'האד העולמי, עליהם נמנה דאעש.

החזרה לתקופת הזוהר של האסלאם, על-פי תפיסת דאעש, תיעשה ע"י הקמתח'ליפות אסלאמית על-לאומית על-פי הדגם של הח'ליפים הראשונים, ששלטו לאחר מות מחמד. במדינה הזאת תושלט ההלכה האסלאמית (השריעה) על-פי פרשנותה הקיצונית. ח'ליפות זאת תקום על חורבותיהן של מדינות הלאום,שהוקמו במזרח התיכון אחרי מלחמת העולם הראשונה. חלק מהמדינות הללו, ובתוכן עיראק וסוריה שבהן פועל דאעש, נמצאות ממילא בתהליכי קריסה והתפוררות כחלק מ"הטלטלה האזורית" העוברת על המזרח התיכון והדבר יוצר רקע נוח למימוש חזון הח'ליפות האסלאמית.

שטחי שליטתה של מדינת הח'ליפות, שעל הקמתה הכריז אבו בכר אלבע'דאדי, משתרעים במזרח סוריה ובמערב עיראק. דאעש חותר להרחיבם ולהשתלט בסופו של דבר על  שטחן של סוריה ועיראק. בהמשך, לשיטתו, יצורפו לח'ליפות האסלאמית שאר המדינות והישויות המרכיבות את סוריה-רבתי (ירדן, לבנון, ישראל והרשות הפלסטינית) ואחר כך מדינות נוספות במזרח התיכון ומחוצה לו. הח'ליפות האסלאמית העתידית, על-פי חזונו של דאעש, המוצא ביטוי במפות שמפיץ דאעש, כוללת אזורים נרחבים בצפון אפריקה, אסיה, הקווקז ואף כמה שטחים באירופה שהיו בעבר מוסלמים (ספרד והבלקנים למשל).