איראן חותרת לפצצת מימן
This post is also available in: 
English (אנגלית)
מאת עמי דור–און
בשיחות סגורות של חוקרי גרעין איראניים מושמעת הטענה הבאה: "ארה"ב לא רוצה שנפתח נשק אטומי "רגיל" ורק על זה אנחנו מדברים איתם. והמימן? הם לא ביקשו זאת באופן ספציפי ולכן מבחינתנו זה נושא שאינו קיים".
בעולם המחקר הגרעיני פורסם לא אחת ממקורות מודיעין אמריקאיים, כי ישראל כבר פיתחה פצצות מימן ואמצעים להוביל אותן אל יעדי אויב דוגמת איראן. התוצאה המעשית של מידע מן הסוג הזה יכולה להיות אחת משתיים: פעילות חשאית של המדינה המאויימת לחיסול האיום והאחראים על פיתוחו או מימוש אופציה קרבית זהה המתבססת על האמירה המקובלת אצל חוקרי הגרעין " אם לך יש – גם לי יהיה". על בסיס הניתוח הזה סביר מאוד לקבל כהגיונית את ההערכה, המתבססת גם על מידע ממשי, כי איראן עוסקת מזה שנים אחדות בפיתוח נשק מימני כמענה לאיום הישראלי.
הוכחה לכך ניתן למצוא בפרסומים שונים על מלחמת החיסולים החשאית המתנהלת בין ישראל לאיראן. דוגמה אחת ל"מחיקת" מדעני גרעין איראנים שעסקו גם בתחום המימני הובאה לידיעת הציבור הרחב כבר בינואר 2010 כאשר מדען הגרעין האיראני פרופסור מסעוד עלי מוחמדי (Masoud Alimohammadi) מאוניברסיטת טהרן, נרצח בפתח ביתו באמצעות הפעלת מטען נפץ שהוטמן באופנוע שחנה ליד רכבו.
מומחי הביון במערב לא ידעו להעריך נכון, עם פרסום הידיעה על הרצח, מה הסיבה האמתית לחיסול המדען שעל פי הפרסומים השונים כל עיסוקו היה בתחום התיאורטי של הפיסיקה הגרעינית ומבנה חלקיקי האטום, שכמותו רבים בעולם כמו גם באיראן. אחרי שנשללה האפשרות כי הרצח היה על רקע פלילי או פוליטי–פנימי לא היה מנוס מן המסקנה כי החוקר הנכבד הוצא להורג בגלל המשמעות הצבאית המאיימת של מחקריו.
בדיקת נושאי המחקר של עלימוחמדי לאחר מותו חשפה מספר תמיהות מדעיות שהצביעו על הכיוון האמתי של פעילותו המדעית. הסתבר כי החוקר המכובד לא עסק רק בתיאוריות אלא התמקד גם בתחום הידוע כיום כ"פיתוח טכנולוגיות להפקת אנרגיות גרעיניות”. לצרכי שלום או מלחמה. ובעיקר אנרגיות המופקות מאטומי מימן.
בעקבות הרצח החלו להתפרסם בעולם פרטים מרתקים על עבודתו המדעית הייחודית של הפרופסור עלימוחמדי שהצביעו, בין השאר, על הכיוון המימני. ההערכות של חוקרי אטום שונים שבחנו את המחקרים שעסקו בהתנהגות אטומי מימן במצב צבירה המתקרב לאפס המוחלט (מינוס 273 מעלות צלזיוס) קבעו כי הנתיב שאליו מוביל המחקר יכול להגיע לפיתוח נשק מימני. אחת ההוכחות המעשיות לפעילות בנתיב המימני ראתה אור כאשר התפרסם כי עלימוחמדי לא עסק רק בתיאוריות וכי כבר לפני שנים אחדות הוא ביקר בבוליביה כדי לעמוד מקרוב על היקף עתודות הליטיום המצויות במדינה זו. ליתום, המשמש בדרך כלל בייצור סוללות חשמל בתעשיית הרכב, יכול להפוך בתהליך הנדסי פשוט יחסית בן שני שלבים לליטיום-6 המהווה חומר גלם בקיע לפצצות מימן. התהליכים הגרעיניים האלה ברורים לכל מי שמתמחה בנתיבים התיאורטיים המובילים לפיתוח נשק אטומי "רגיל וגם מימני".
iHLS – Israel Homeland Security
אישור מסויים להערכת פעילות המחקר האיראנית מגיע גם מניתוח פריסתם של אתרי המחקר הגרעיני באיראן הכוללים אתרים להעשרת אורניום, מתקנים להפקת מים כבדים ושני כורים מופעלי פלוטוניום המצויים בשלבי הקמה, אשר אחד מהם עתיד להיבנות תוך חודשים אחדים בבושהר.
מדוע בעצם עומדת איראן להשקיע מיליארדים נוספים. במחקר גרעיני וזאת בשעה שהיא מנהלת, לכאורה, דיונים עם ארה"ב על הפסקת הפעילות להשגת פצצת אטום. התשובה לשאלה זו נובעת מן ההערכה הכמעט ודאית כי הפרסומים השונים על פצצת המימן הישראלית האיצו את איראן לריכוז מאמץ בתחום המימני.
המפתח להבנת כיווני המחקר המעשיים של פרופ עלימוחמדי מסתתר, כך מעריכים מומחי גרעין, במחקריו הייחודיים על צפיפות החומר ממנו עשויים כוכבים מסויימים מסתבר כי בכוכבים מסוג מיוחד מתקיימת תגובת שרשרת באטומי מימן המכילים גם את הגזים דיאוטריום וטריטיום (deuterium and tritium) האיזוטופים של המימן, שתערובת שלהם מייצרת תגובת שרשרת מימנית, שעל פיה אפשר להתחיל ולייצר גם פצצות מימן.
בעקבות המידע שנצבר במשך השנים מסתבר כי מישהו מחוץ לאיראן הבין את הסכנה הטמונה במימוש המחקרים התיאורטיים של פרופ' עלימוחמדי והחליט לחסל את הסכנה הפוטנציאלית ולמנוע מאיראן את המימוש של האיום הנורא מכל בתחום הגרעיני.
סביר מאוד להניח כי מותו של פרופ' עלימוחמדי לא חיסל את המהלך המימני האיראני. וכי מדענים אחרים ממלאים את מקומו בחזית הנשק הגרעיני. ואיך מסבירים באיראן את העובדה שיש מו"מ להפסקת החימוש האטומי האיראני אך המאמץ המלחמתי לא נפסק? מסתבר כי איראן ממשיכה לעבוד על המערב. בשיחות סגורות של חוקרי גרעין איראניים מושמעת הטענה הבאה: "איש לא אמר לנו שלא לפתח נשק מימני. אמריקה לא רוצה שנפתח נשק אטומי "רגיל" אז על זה אנחנו מדברים איתם. והמימן? הם לא ביקשו זאת באופן ספציפי אז מבחינתנו זה נושא שאינו קיים."
