This post is also available in:
English (אנגלית)
כאשר יוצאים לטייל בטבע, הטענת מכשירים חיוניים כמו טלפונים, מכשירי רדיו, או פנסים ניידים היא אתגר. אבל מה אם הגזייה בה משתמשים לבישול יכולה לעזור גם להטענה? מחקר של לישיאן גואו מאוניברסיטת קנטרברי בוחן כיצד החום העודף מגזיות יכול להיות מומר לאנרגיה שמישה באמצעות מנוע תרמואקוסטי (TAE), טכנולוגיה שיכולה לשנות את הדרך בה אנו חושבים על הפקת חשמל בסביבות מרוחקות.
מנועים תרמואקוסטיים ממירים אנרגיה תרמית לאנרגיה אקוסטית, אשר לאחר מכן יכולה להפוך לאנרגיה מכנית או חשמלית. על פי TechXplore, ניתן להגדיל ולהקטין את המנועים האלה כדי להתאים את תצרוכת האנרגיה למנעד של בין כמה וואט בודדים לכמה אלפי וואט. עבודתו של גואו מתמקדת באופטימיזציה של מנועים תרמואקוסטים כדי לאסוף פסולת חום מגזיות יומיומיות, כמו אלה המשמשות לטיולים בחוץ.
גואו, שהציג את המחקר שלו במפגש ה-187 של האגודה האקוסטית של אמריקה, הסביר את הפוטנציאל הרחב של הטכנולוגיה: "שקלנו את היישומים שלה לקמפינג, תרמילאות ומצבי חירום, שכן היא יכולה לפעול עם כל מקור חום, כולל שאריות חום משריפה או אנרגיה סולארית." רב-תכליתיות זו פירושה שהמנוע התרמואקוסטי יכול להפעיל התקנים באמצעות חום מתנורים, פאנלים סולאריים או אפילו צורות אחרות של פסולת חום.
ההשלכות מרחיבות מעבר לחובבי טבע בלבד. למחקר פוטנציאל להיות רלוונטי גם עבור יישומים צבאיים, במיוחד עבור חיילים בשטח. חיילים במקומות מרוחקים יכלו להשתמש בגזיות לא רק לבישול או קפה, אלא גם כמקור אנרגיה למכשירים הקריטיים שלהם, תוך צמצום הצורך בגנרטורים גדולים או הסתמכות על פאנלים סולאריים. באמצעות חום הגזיה, ייתכן שיהיה ניתן להטעין מכשירי קשר, רדיו, יחידות GPS או כלי תקשורת.
אף על פי שאתגרים עדיין קיימים בשיטה זו, במיוחד סביב מיטוב היעילות ובטיפול בהפסדי אנרגיה, גואו רואה במכשולים אלה הזדמנויות לפיתוח נוסף. מטרתו הסופית היא להקים בסיס למערכות המרת אנרגיה יעילות יותר, עם יישומים בתעשיות שונות, כולל תעופה, הנדסה ימית ושימוש בפסולת חום.
