This post is also available in:
English (אנגלית)
מאז השקתו ביולי 2016, המשחק "פוקימון גו" שבה מיליוני שחקנים ברחבי העולם באמצעות השימוש החדשני שלו בטכנולוגיית מציאות רבודה. המשחק פותח על ידי ניאנטיק בשיתוף פעולה עם נינטנדו וחברת פוקימון, ומאפשר למשתמשים לתפוס, לאמן ולהילחם ביצורים וירטואליים במקומות בעולם האמיתי. הפופולריות של המשחק הרקיעה שחקים, והוא הניב הכנסות של יותר מ-4 מיליארד דולר לאורך חייו והפך למרכזי במשחקים ניידים.
עם זאת, טענות אחרונות של קצין ההגנה הבלארוסי אלכסנדר איבנוב עוררו מחלוקת, כאשר העלה השארות כי ייתכן שהמשחק נוצל למטרות ריגול. במהלך תוכנית אירוח, איבנוב טען כי דמויות פוקימונים הופיעו לעתים קרובות באתרים צבאיים רגישים, כולל בסיס אוויר חשוב בבלארוס. הוא הניח כי הדבר יכול היה למשוך שחקנים תמימים – ואולי גם מרגלים – למקומות אלה, תוך שימוש באזרחים ככיסוי לאיסוף מודיעין.
איבנוב ציין כי כמות הפוקימונים הגדולה ביותר באותה תקופה הייתה על מסלול ההמראה של בסיס חיל האוויר ה-50, מקום שבו מאוחסן ציוד תעופה צבאי רב. טענותיו גרמו להרמת גבה והציתו מחדש דיונים על ההשלכות של משחקים מבוססי מיקום באזורים רגישים.
זו לא הפעם הראשונה שפוקימון גו מקושר לריגול. לאחר הפצתו, גורמים רוסיים הביעו חששות דומים, בטענה שהמשחק יכול לשמש ככלי לשירותים חשאיים, ומומחים הזהירו כי שחקנים עלולים לחשוף מידע רגיש בזמן שהם מחפשים פוקימונים נדירים. כמה מדינות, כולל אינדונזיה ומצרים, המליצו על זהירות ללא איסור מוחלט, והזהירו את המשתמשים להימנע מאתרים צבאיים.
אפילו ממשלת ארה"ב הייתה צריכה להתערב בשיא הפופולריות של המשחק, והוציאה אזהרות לשחקנים על אזורים מוגבלים. למרות המחלוקות המתמשכות, פוקימון גו שמר על קהל מעריצים מסור, על אף שהוא לא היה זמין בבלארוס ובמוסקבה מאז פלישת רוסיה לאוקראינה – החלטה שהתקבלה על ידי ניאנטיק כדי להפגין סולידריות עם אוקראינה.
הרעיון של שימוש בפלטפורמות אזרחיות למטרות ריגול משקף דאגה רחבה יותר בעידן הדיגיטלי, שבו הטכנולוגיה יכולה לטשטש את הקווים בין פעילות פנאי לבין איסוף מודיעין. בעוד שטענותיו של איבנוב אינן מאומתות, הן מדגישות את נקודות התורפה הפוטנציאליות של איסוף נתונים בעולם האמיתי באפליקציות משחקים.
ככל שהנוף הגיאו-פוליטי ממשיך להשתנות, יחסי הגומלין בין הטכנולוגיה לביטחון הלאומי נותרו נושא שיחה קריטי. פוקימון גו אולי התחיל כתופעה תרבותית, אבל עכשיו הוא יושב בצומת של משחקים וריגול, ומדגיש את הצורך במודעות לאופן שבו אנו עוסקים עם מציאות רבודה וטכנולוגיות מבוססות מיקום.
