This post is also available in: enEnglish (אנגלית)

במלחמה נגד טרור, השימוש באמצעים ביומטריים משתנה ממדינה למדינה, ונדרשים מאמץ מחודש בבניית יכולת וסיוע טכני, לצד תמיכה מהמגזר הפרטי – זו המסקנה של מזכר, שמפרסם המערך נגד טרור הפועל במסגרת האו"ם (CTED).

המסמך סוקר מגמות ואתגרים הקשורים לשימוש באמצעים ביומטריים נגד טרור. מטרתו לספק נקודת התחלה למדינות החברות באו"ם, בדרך לאימוץ החלטת מועצת הביטחון מס' 2396 (משנת 2017), המהווה חקיקה המפרטת את החובה לפתח ולאמץ מערכות לאיסוף נתונים ביומטריים כדי לזהות טרוריסטים באופן אחראי. 

לפי המזכר, בעוד ש-118 מתוך 193 המדינות החברות באו"ם נקטו צעדים מסוימים להכנסת אמצעים ביומטריים למאמצי הלוחמה בטרור, ההיקף ורמת המומחיות של מערכות אלה משתנה בצורה משמעותית ממדינה אחת לאחרת.

מבחינת מגמות, הדוח מזהה טכנולוגיות חדשות שנועדו לתעד, לאסוף, לעבד ולנתח נתונים ביומטריים, בפרט במהלך מגיפת הקורונה.

טכנולוגיות אלה כוללות מערכות זיהוי פנים המשמשות בשילוב מערכות מעקב וידאו במעגל סגור וכלי טיס בלתי מאוישים, וכן פתרונות מבוססי ביומטריה בתחום "הכר את הלקוח" (KYC) ו-customer due diligence (CDD).

הדוח מציין כי בכמה מדינות חלה עלייה בשיתוף הנתונים הביומטריים במסגרת שיתוף פעולה נגד טרור וצעדים לשיתוף מידע.

רוב האתגרים בתחום הביומטרי נובעים מהיעדר מספיק יכולות, מסקרות חוקיות ומינהליות וכן לא מספיק ראייה קדימה, בלמים והגנה על פרטיות ונתונים. בנוסף ניכרת התחזקות של אפליה ואי שוויון קיימים. נדרשים, אם כך, חידוש הסיוע הטכני המתואם ובניית יכולות בקרב המדינות החברות באו"ם, לצד דחיפה מהמגזר הפרטי, כדי להבטיח שפתרונות ביומטריים שפותחו ישמרו על הפרטיות ועל זכויות האדם, כך מדווח biometricupdate.com.