Home ביטחון כך רובוט קרקעי מחפש רחפנים בלי לסכן חיילים

כך רובוט קרקעי מחפש רחפנים בלי לסכן חיילים

image provided by pixabay
Representational image of a UGV

This post is also available in: English (אנגלית)

גילוי רחפנים קטנים מחייב לעיתים להציב חיישנים קרוב מספיק לנתיבי הטיסה הצפויים כדי לקלוט את האותות שלהם. אלא שבשדה הקרב, המקום הטוב ביותר עבור החיישן עלול להיות גם אחד המקומות המסוכנים ביותר עבור המפעיל שלו. עמדות קדמיות עלולות להיות חשופות לאש אויב, ללוחמה אלקטרונית ולרחפנים שאותם המערכת נועדה לגלות מלכתחילה.

הדגמה צבאית שנערכה לאחרונה בחנה גישה אחרת: להתקין את המערכת נגד רחפנים על רובוט ולשלוח את החיישן קדימה, בלי לסכן איתו את החייל.

במהלך סדרת הניסויים Project Convergence-Capstone 6 של צבא ארצות הברית, שילבו L3Harris Technologies ו־ARX Robotics את מערכת CORVUS-RAVEN נגד כלי טיס בלתי מאוישים על גבי הרכב הקרקעי הבלתי מאויש GEREON. השילוב נועד לבחון כיצד רובוטיקה ניידת יכולה להרחיב את יכולת גילוי הרחפנים לאזורים מסוכנים, בעוד אנשי הצוות נשארים במרחק בטוח יותר.

המערכת משתמשת בעיקר בחישה פסיבית של תדרי רדיו. במקום לשדר אנרגיית מכ"ם, היא מאזינה לאותות הקשורים לכלי טיס בלתי מאוישים ולתקשורת שלהם. כאשר מזוהה פעילות רלוונטית, המערכת יכולה לספק נתוני כיוון המצביעים על הכיוון שממנו מגיע האות.

התקנת הציוד על הרכב הרובוטי הופכת את החיישן לנייד. המפעילים יכולים להציב מרחוק את הרכב קרוב יותר לנתיבי התקרבות חשודים של רחפנים, או להעביר אותו למיקום אחר בהתאם לשינויים במצב הטקטי. כך אין צורך להקים עמדת חישה קבועה ולהציב לצדה אנשי צוות.

המידע שנאסף אינו נשאר רק ברובוט עצמו. המערכת מפיקה הודעות התואמות ל־TAK, כך שנתוני הגילוי והכיוון יכולים לעבור ליישומי פיקוד ושליטה המבוססים על Tactical Assault Kit. כתוצאה מכך, כוחות הנמצאים במקום אחר יכולים לראות את המידע על האיום כחלק מתמונת מצב גיאוגרפית משותפת.

על פי דיווח של Interesting Engineering, המערכת יכולה לספק גם יכולת משולבת לנטרול אלקטרוני. כך היא עשויה לעבור משלב הגילוי לשיבוש אלקטרוני של איום הרחפן באמצעות אותה מערכת, ללא צורך בציוד חיצוני נפרד.

ההדגמה מדגישה גם את חשיבות המודולריות. הרכב הקרקעי הבלתי מאויש תוכנן לשמש כפלטפורמה רובוטית למטע"דים מסוגים שונים, בעוד שהמערכת מבוססת על ארכיטקטורה פתוחה שנועדה להקל על שילובה עם מערכות אחרות. לכן ניתן היה לחבר בין השתיים מבלי לפתח מאפס רכב ייעודי למשימות נגד רחפנים.

גישה כזו עשויה להפוך שימושית יותר ככל שרחפנים קטנים הופכים לנפוצים בשדה הקרב. מערכי ההגנה מפניהם עשויים להידרש לנוע במהירות יחד עם הכוחות הקרקעיים, בעוד שחיישנים המוצבים רחוק מדי מאחור עלולים להשאיר פערים בכיסוי.

הפרויקט סיפק סביבת ניסוי לבחינת האפשרות להשתמש בכלי רכב רובוטיים כדי לצמצם את הפערים הללו. הרעיון הבסיסי פשוט: אם החיישן צריך להתקרב לאזור מסוכן כדי לגלות את האיום, עדיף שהציוד ייקח את הסיכון, ולא האדם שמפעיל אותו.