This post is also available in:
English (אנגלית)
כלי שיט בלתי מאוישים קטנים משמשים יותר ויותר למשימות מעקב, לוגיסטיקה ופעילויות ימיות נוספות, אך היכולות שלהם הסתיימו באופן מסורתי בגובה פני המים. הוספת אפשרות לשגר מהם מערכות אוויריות יוצרת מודל אחר: כלי שיט רובוטי יכול לשאת רחפנים למרחקים ארוכים ולשגר אותם רק כאשר הוא מתקרב לאזור הפעילות.
חברת Splash Industries הציגה את Airstrike Pack, משגר מודולרי המיועד לכלי השיט הבלתי מאויש Typhoon. המערכת מאפשרת לסירה הרובוטית, שאורכה 3.35 מטרים, לשאת ולשגר רחפני תקיפה חד־כיווניים, ובכך הופכת אותה למעשה לפלטפורמת שיגור ניידת בלב ים.
המפעילים שולטים בשיגור באמצעות תוכנת הפיקוד והשליטה Splash C2 של החברה. על פי דיווח של Interesting Engineering, ניתן לשגר את הרחפנים לפי פקודה לאחר שכלי השיט מגיע למיקום הנדרש. המערכת כבר נבחנה במסגרת תרגיל דו־צדדי המדמה לחימה בין כוחות יריבים, אם כי החברה לא חשפה כמה רחפנים יכול המודול לשאת או את המפרט הטכני של כלי הטיס עצמם.
התפיסה יכולה להרחיב את הטווח האפקטיבי של המערכת האווירית. במקום שהרחפן יצטרך לטוס את כל הדרך מהחוף, או להיות משוגר מספינת מלחמה מאוישת, כלי השיט הבלתי מאויש יכול לשאת אותו קרוב יותר לאזור המשימה, מבלי לסכן צוות אנושי.
הגישה נשענת גם על ביצועי הסירה עצמה. לדברי החברה, לכלי השיט טווח של יותר מכ־1,110 קילומטרים והוא מסוגל לשמור על מהירות העולה על 50 קשר. במהלך ניסויים הוא אף הגיע, לפי הדיווחים, למהירות של יותר מ־70 קשר.
הסיפון תוכנן מראש באופן מודולרי. ניתן להתקין עליו מטע"דים שונים בהתאם למשימה, כך שאותה פלטפורמה יכולה לשאת מטען, חיישנים או רחפנים אוויריים, ללא צורך בכלי שיט ייעודי עבור כל משימה.
כלי השיט כבר הדגים היבט נוסף של הגמישות הזו במשימות לוגיסטיות ימיות. במהלך תרגיל RIMPAC סמוך להוואי, כלי שיט מסוג זה העביר באופן אוטונומי חלקי חילוף לספינת התקיפה האמפיבית USS Essex. לדברי החברה, הסירה ניווטה דרך השובל שהותירה הספינה ונכנסה לסיפון הבאר המוצף שלה מבלי לקבל במהלך הפעולה פקודות ברדיו או באמצעות לוויין.
כלי שיט נוסף העביר, לפי הדיווחים, בחזרה אל החוף רכיבים עבור כלי טיס בלתי מאוישים שיוצרו על סיפון הספינה, וזאת במהלך אותו פרק זמן של 24 שעות.
מבחינה ביטחונית, שילוב של מערכות בלתי מאוישות ימיות ואוויריות עשוי להקשות על ניטור נתיבי הגישה מהים. כלי שיט קטנים יכולים להתפזר על פני שטחים נרחבים לפני שישגרו חיישנים או מערכות בלתי מאוישות אחרות ממיקומים בלתי צפויים, ובמקביל לאפשר לכלי שיט מאוישים להישאר רחוקים יותר מאזור הסכנה.
פרטים חשובים על המודול עדיין אינם ידועים, ובראשם מספר הרחפנים שהוא מסוגל לשאת וביצועי כלי הטיס המשוגרים ממנו. לכן יש להתייחס אליו בשלב זה כאל מודול משימה שהודגם בפועל, ולא כהוכחה ליכולת לשגר נחילי רחפנים בקנה מידה גדול.
עם זאת, הרעיון משקף שינוי רחב יותר בתחום הלחימה האוטונומית. פלטפורמות בלתי מאוישות מתוכננות יותר ויותר לא רק לבצע משימות בעצמן, אלא גם לשאת, לשגר ולתמוך ברובוטים אחרים, וכך להפוך סירה קטנה לצומת מבצעי שמרחיב את הפעילות הרבה מעבר לפני הים.
