This post is also available in: enEnglish (אנגלית)

מאת אריה אגוזי

כלי הטיס הבלתי מאוישים שמפעיל חיל האוויר הישראלי כבר מנוצלים כמעט עד קצה גבול היכולת. החל מהמיני-כטב"מים כמו ה-Skylark המופעלים על ידי הכוחות הקרקעיים, דרך ה-Heron וה-Hermes-450 ועד ה-Heron TP העצום, טייסות הכטב"מים פועלות "מסביב לשעון", לדברי מקור בתעשיה המעורב בתחום הלוגיסטיקה.

כעת ברור כי הכטב"מים יקחו חלק משמעותי בכל מבצע צבאי שישראל תהיה מעורבת בו בעתיד. המשימות מגוונות וחלקן מסווגות, אך הכטב"מים כבר ביצעו מספר רב של משימות מסוגים שונים, חלקן בתנאים קשים ביותר.

חיל האוויר כבר הבין לפני זמן מה כי השימוש הגובר בכטב"מים ידרוש זמינות מלאה, דבר שניתן לספק רק באמצעות נקיטת צעדים בכל התחומים.

זו אחת הסיבות לכך שחיל האוויר מפתח מערכות ניהול "בריאות" עבור הכטב"מים.

העבודה מתבצעת ביחידה 108 של חיל האוויר, המהווה את "יחידת האלקטרוניקה" של החיל. היא עוסקת באלקטרוניקה אבל למעשה מהווה את מרכז העניינים עבור כל המערכות המופעלות על ידי חיל האוויר – המאוישות, הבלתי מאוישות ואלה שעל הקרקע.

העובדה שלמעלה מ-50% משעות הטיסה המבצעיות של חיל האוויר מבוצעות על ידי כטב"מים (בלחימה האחוז אף גבוה יותר) הביאה להחלטה לחפש דרך לחיזוי תקלות בסוגים השונים של הכטב"מים.

מערכות ניהול "בריאות" פועלות כיום בעיקר במטוסים מסחריים. מדובר בחיישנים המותקנים במטוס במטרה למדוד פרמטרים שונים הקשורים לבריאות כלי הטיס.

חיל האוויר איבד מספר כטב"מים בשנים האחרונות. ברוב המקרים הגורם היה כשל מכני.

ככל שהכטב"ם גדול יותר ונושא מגוון רחב של מטע"דים, כל התרסקות עלולה לעלות בסכומי כסף גבוהים.

מערכות ה"בריאות" החדשות הנמצאות כיום בפיתוח במיוחד עבור הכטב"מים מיועדות לספק התראה מוקדמת על בעיה, שברוב המקרים מתפתחת מתקלה קטנה לתקלה קריטית שבסופו של דבר עלולה להביא לאובדן הכטב"ם.