משחקי הכס: הסדרי הירושה השלטונית בערב הסעודית

This post is also available in: English (אנגלית)

הסדרי הירושה השלטונית בערב הסעודית עוצבו בהתאם לעקרונות שהנחיל אבן סעוד, ובהתאם לצרכיה הייחודיים של הממלכה, לנסיבות ולמבנה הפוליטי שהתגבש בה. ייתכן כי הסדרים אלה, בראשם העברת השלטון בקרב בני אותו דור, תרמו לאורך השנים ליציבות, אך הם הותירו בעיה עם הזדקנותם של היורשים הפוטנציאליים לכתר. עם המעבר ההדרגתי לדור נכדיו של אבן סעוד, המאבק על השלטון הופך לכזה שמערב נסיכים רבים הרואים עצמם כראויים לתפקידי הנהגה, ותתכן לו השפעה שלילית על היציבות במדינת מפתח זו.

השמירה על יציבות שלטונית בערב הסעודית לאורך השנים הייתה קשורה קשר הדוק להעברת השלטון בין אחים ולא מאב לבנו. נוהג זה סייע לבחור יורשים בעלי ניסיון רב יותר בניהול ענייני הממלכה, אך הוא גם הקטין את מאגר היורשים הפוטנציאליים. ואכן היה חשש כי להזדקנותה של הנהגת ערב הסעודית עלולות להיות השלכות על יציבות הממלכה. בעיות הקשורות להסדרי הירושה השלטונית במלוכות אינן נחלתה הבלעדית של ערב הסעודית, גם עומאן ניצבת בפניהן, אך מעמדה וחשיבותה של ערב הסעודית — "שומרת המקומות הקדושים לאסלאם", בעלת עתודות הנפט הגדולות בעולם והכוח הפוליטי, הכלכלי והצבאי המוביל מבין מדינות המפרץ הערביות – מקנים לדיון בעניינה חשיבות.

במארס 2014 מונה בנו הצעיר ביותר של אבן סעוד שנותר בחיים, הנסיך מוקרין, לתפקיד יורש העצר השני ובינואר 2015 קודם מוקרין לתפקיד יורש העצר של סלמן. לאחר מותו של עבדאללה, מוקרין, שעקב מוצאה של אמו (תימן) והיותה שפחה, נחשב בתחילה כבעל סיכויים נמוכים לרשת את הכתר, הוא בנו ה־35 של מייסד הממלכה אבן סעוד (מקובל לחשוב כי נולד ב-1945) מינויו של מוקרין דוחה את העברת ההנהגה בממלכה לידי דור הנכדים של אבן סעוד ומסמל העדפה של המשכיות ויציבות על פני קדמה ושינוי. מוקרין, היה אמנם מושל מחוז מדינה וראש המודיעין, אך דרכו לכתר רצופה מכשולים: הוא זוכה להתנגדות של רבים מאחיו למחצה, בעיקר בשל מוצא אמו. אם יצליח להתגבר על האופוזיציה מבית, הודות לגילו הצעיר יחסית ובריאותו התקינה, יוכל מקרין גם למלוך שנים רבות. מינוי סלמן למלך לאחר עבדאללה עבר באופן חלק. אולם המלך בן ה־80, שלקח על עצמו בהדרגה את הניהול השוטף  בממלכה עוד לפני מות עבדאללה, מתפקד באופן חלקי בלבד. הוא עבר שבץ מוחי וסובל ככל הנראה משיטיון. בשל כך צפויה להיות תקופת מלכותו של סלמן הקצרה ביותר עד כה מבין מלכי אל־סעוד.

הירשמו לאתר הישראלי לביטחון המולדת

לכתו של עבדאללה מסיימת פרק מרכזי בהיסטוריה של ערב הסעודית. עבדאללה מלך משנת 2005, אך היה שליט בפועל ב-20 השנים האחרונות מאז שאחיו, פהד, עבר אירוע מוחי והתקשה לתפקד. עבדאללה קידם רפורמות לא מעטות (במונחים סעודים), בעיקר בתחום מעמד הנשים. יוזכר, שעל שמו גם קרויה 'יוזמת השלום הערבית', שמציעה לישראל (בתמורה לוויתורים) יחסים נורמאליים" עם העולם הערבי והמוסלמי. לא ברור עד כמה היוזמה היא תכתיב לישראל או בסיס למשא ומתן, ועד כמה העולם הערבי, במצבו הנוכחי, יוכל לעמוד מאחוריה. אולם, עבדאללה, יותר מקודמיו, אף התיר לקיים יחסים מסוימים, כל עוד הם נשמרים בחשאי, עם ישראל. עבדאללה גם השכיל לנתב את הממלכה בים המהפכות והזעזועים הפוקדים את העולם הערבי בשנים האחרונות. העולם הערבי נמצא באחת משעותיו הקשות ביותר וליציבות הפוליטית בערב הסעודית השלכות כלל ערביות.

לזהות המלך חשיבות רבה משום שהמדיניות הסעודית הייתה קשורה בעבר באופן הדוק לאופיו, לסגנון שלטונו ולדעותיו של המלך. למרות שהחלטות מתקבלות בדרך כלל תוך התייעצות ושאיפה להסכמה בין נושאי התפקידים הבכירים במשפחת המלוכה, המלך הוא הפוסק האחרון ולכן זהותו חשובה לקביעת מדיניותה של ערב הסעודית. קשה להעריך כיצד תראה תקופת שלטונו שך סלמן כמלך משום שזו נוטה להתעצב, מטבע הדברים, לאחר הכניסה לתפקיד (על משקל "דברים שרואים מכאן – לא רואים משם"). ככלל, ניתן לומר כי אין מחלוקות מהותיות בין נושאי המשרות הבכירות בממלכה באשר לסוגיות של ביטחון לאומי. בכל האמור למדיניות חוץ סביר כי סלמן ימשיך במדיניות קודמו: יבקש לשפר את היחסים החשובים ביותר של הממלכה – עם ארצות הברית – ויפעל בניסיון למנוע מאיראן את ביסוס מעמדה באזור. עם זאת, עבדאללה נחשב רפורמטור במונחים סעודיים, ולכן להסתלקותו תיתכן השפעה שלילית על הרפורמות ההדרגתיות שהחל ליישם בתחום החברתי והפוליטי.

דאגתה העיקרית של משפחת המלוכה הסעודית, היא הותרת השלטון בידה. המעבר הדורי שמתרחש לנגד עינינו, עם מינוי מחמד בן נאיף ליורש עצר בהמתנה, מוכיח כי משפחת אל־סעוד מוודאת שכך יהיה. אולם, תהליך המעבר "לדור הבא" (מונח מטעה כשלעצמו, מכיוון שרבים מנסיכים אלה הם בגיל מתקדם) והשפעתו על היציבות השלטונית בערב הסעודית תלויה במידה ניכרת ביכולתה של 'מועצת הנאמנות' לתפקד כגוף המעניק לגיטימציה שלטונית וכגורם מגשר במקרה של מחלוקות ומאבקי כוח בין ענפי המשפחה והנסיכים השונים. המועצה טרם נאלצה לעמוד במבחן משמעותי, אולם, עצם קיומו של פורום משפחתי מוסכם כגון זה עשוי לתרום ליציבות המונרכיה הסעודית בתקופת מעבר קריטית. לבסוף, יכולותיו הפוליטיות של סלמן כמתווך וכמגשר יעמדו למבחן ויהוו גורם מכריע בניהול התהליך המורכב – לא פחות מהשאלה אם בני הדור הבא יצליחו לשמור על המסורת הסעודית, לפיה הרציפות השלטונית ויציבות הממלכה הן האינטרס העליון.

מאת: יואל גוז'נסקי