שליפה מהירה- מנסים לתקן מחדל ישן במחדל חדש

This post is also available in: English (אנגלית)

המציאות הבלתי נתפסת, על פיה מדינת ישראל אינה ערוכה להשפעות מצבי חירום קיצוניים על התעופה האזרחית שלה, מצליחה להפתיע שוב ושוב ואיש בממשלה לא מנסה לשנות זאת.

נכון להיום, חודש יולי שנת 2014, אין במדינת ישראל שדה תעופה בעל קיבולות וסטנדרטים בין לאומיים שיכול להוות חלופה כלשהיא לנמל התעופה בן גוריון.

נמל התעופה בן גוריון, הסמוך לתל אביב, הוא הנמל הבינלאומי היחיד בישראל המסוגל ומורשה לטפל בהמראות ונחיתות של כמעט כל סוגי המטוסים האזרחיים כיום.

עד שנת 2010, שדה התעופה הצבאי "עובדה" הממוקם בדרום הארץ, לא רחוק מאילת, שימש כאלטרנטיבה לתנועת מטוסים בין לאומית אולם הפסיק לשמש ככזה, עקב החלטת רשות  התעופה הישראלית, עקב מסלולי המראה צרים ומחסור באמצעי עזר להנחייה אוטומטית, ניווט  ושליטה בנחיתות.

שר התחבורה, ישראל כץ, הציע את שדה התעופה "עובדה" כתחליף זמני לנתב"ג עד שהפסקת אש תוכרז באזור ותיכנס לתוקף. מה השתנה מאז שנת 2010 עת הוכרז השדה בעובדה כבלתי בטיחותי ולא מתאים לטיסת בין לאומיות?

עוד צעד מטופש של פוליטקאי ישראלי.

חיל האוויר הישראלי לא התיר שימוש בבסיס נוסף הנמצא ברשותו "נבטים" הנמצא אף הוא בדרום המדינה.

במצב המוזר והמביך שנוצר, שדה התעופה הבינלאומי החלופי של מדינת ישראל נמצא במדינה אחרת, בלרנקה שבקפריסין.

המציאות הזו לא תשתנה לפני שנת 2018, בה מתוכנן סיום בניית שדה התעופה הבין לאומי החדש הסמוך לעיר אילת.

טיפשות, התעלמות ושחצנות. זהו כנראה התמהיל של המרכיבים שבישלו את ניתוק התעבורה האווירית אל וממנה.