אין צו חיפוש – אין כתובת IP

This post is also available in: English (אנגלית)

בית המשפט העליון של קנדה קובע כי המשטרה הקנדית לא תוכל לגשת לכתובת IP של משתמש רשת ללא צו חיפוש.

מקרה זה הובא לידיעת בית המשפט העליון על ידי אנדריי בייקובץ, פושע סייבר מורשע שנמצא אשם ב-14 מקרים של הונאה מקוונת. בייקובץ טוען כי למשטרה מלכתחילה לא הייתה צריכה להיות גישה לכתובות ה-IP שהרשיעו אותו ללא צו חיפוש.

על פי Cybernews, השופט הראשון שטיפל במקרה של בייקובץ לא שוכנע, וקבע כי "בקשת המשטרה לחברת עיבוד הנתונים לא הייתה 'חיפוש'… כי לביקובץ לא הייתה ציפייה סבירה לפרטיות כתובת ה-IP שלו". עם זאת, בייקובץ ערער על פסק הדין ובסופו של דבר זכה להישפט שוב.

פסק הדין החדש וחסר התקדים קובע כי אם מטרת החוק היא "להגן באופן משמעותי על הפרטיות המקוונת של האזרח הקנדי בעולם הדיגיטלי, המדינה חייבת להגן על כתובות ה-IP של אזרחיה".

בית המשפט העליון טען כי כתובת IP היא מה שמקשר בין משתמש אינטרנט לבין הפעילות המקוונת שלו וצפייה בה יכולה לגלות את זהותו, מה שאומר שכתובת IP מביאה איתה ציפייה סבירה לפרטיות. הם הגיעו למסקנה כי בקשה של המדינה לכתובת IP כפופה לאותם תנאים מחייבים כמו חיפוש פיזי של ביתו או רכושו של אדם.

חשוב לציין שבית המשפט הוסיף כי אינו מאמין שדרישה זו תפגע בעתיד בעבודת המשטרה לחקירת פשעי סייבר: "למשטרה צריכים להיות כלי חקירה להתמודדות עם פשע המבוצע באינטרנט. עם זאת, הדרישה שהמשטרה תצטרך לקבל אישור משפטי לפני קבלת כתובת IP אינה צעד שמכביד על החקירה. אם כתובת ה-IP או פרטי המנוי יהיו קשורים במידה מספקת לביצוע פשע, ניתן יהיה לקבל אישור שיפוטי".