This post is also available in: enEnglish (אנגלית)

מחקר שנערך באוניברסיטת אורגון הראה כי אדם אחד מסוגל לפקד על נחיל של מעל 100 כלי קרקע ואוויר אוטונומיים. תגלית זו מייצגת צעד משמעותי לקראת שימוש יעיל וכלכלי בנחילי רחפנים למטרות שונות, החל מכיבוי אש באזורי פרא, אספקת חבילות, או תגובה ראשונית לאסון בסביבות עירוניות.

על פי Techxplore, תוצאות המחקר פורסמו בכתב העת Field Robotics ונובעות מתוכנית של Defense Advanced Research Project Agency המכונה OFFSET, קיצור של Offensive Swarm-Enabled Tactics. במהלך הפרויקט בן ארבע השנים החוקרים פרסו נחילים של עד כ-250 כלי רכב אוטונומיים (רחפנים אוויריים מרובי רוטורים ורוברים קרקעיים), אשר הצליחו לאסוף מידע בסביבה עירונית בה המבנים פוגעים בתקשורת מבוססת לוויין.

ג'ולי א. אדמס ממכללת OSU להנדסה הייתה חוקרת ראשית באחד משני צוותי אינטגרטור מערכת נחיל שפיתחו את תשתית המערכת ושילבו את העבודה של צוותים אחרים שהתמקדו בטקטיקות נחיל, אוטונומיית נחיל, אינטגרציה של נחיל ואדם, ניסויים פיזיים וסביבות וירטואליות.

כל אחד מהמבחנים נפרס על פני מספר ימים. בכל תרגיל שדה הוסיפו כלים אוטונומיים נוספים, וכל 10 דקות סיפקו מפקדי הנחיל מידע על עומס העבודה שלהם ועל מידת הלחצים או העייפות שחוו. במהלך התרגיל הסופי (שכלל מעל 100 כלים), רמות עומס העבודה של המשתמשים הוערכו גם באמצעות חיישנים פיזיולוגיים.

"הפרויקט דרש לקחת טכנולוגיות "מהמדף" ולבנות את האוטונומיה הדרושה להן כדי שיהיה ניתן לפרוש אותן על ידי אדם אחד שנקרא מפקד הנחיל. עבודה זו דרשה פיתוח לא רק של המערכות והתוכנה הדרושות, אלא גם של ממשק המשתמש של אותו מפקד נחיל בכדי לאפשר לאדם אחד לפרוס את המערכות הקרקעיות והאוויריות הללו".

שיתוף פעולה עם Smart Information Flow Technologies הניב את I3 – ממשק מציאות מדומה המאפשר למפקד לשלוט בנחיל באמצעות הוראות מתוחכמות. "המפקדים לא שלטו פיזית בכל כלי, כי אם אתה פורס כל כך הרבה כלי רכב, זה בלתי אפשרי- אדם אחד לא יכול לעשות את זה", הסבירה אדמס. "הרעיון הוא שמפקד הנחיל יכול לבחור אסטרטגיה שיוצאת לפועל, והוא יכול לבצע בה התאמות קלות… הנתונים האובייקטיביים של מפקדי הנחיל המיומנים הראו כי אדם אחד יכול לפרוס את המערכות הללו בסביבה בנויה, ויש לכך השלכות רחבות מאוד מעבר לפרויקט הזה".