This post is also available in: enEnglish (אנגלית)

חוקרים מאוניברסיטת סטנפורד פיתחו עור אלקטרוני רך אשר מסוגל לקשר באופן ישיר עם המוח האנושי. העור הדיגיטלי הזה יכול להמיר תחושות פיזיות כגון חום ולחץ לאותות חשמליים שמשודרים למוח, שם הם מתורגמים על ידי אלקטרודות מוטמעות לתחושות ממשיות.

למרות שעקרון הטכנולוגיה הזו לא בהכרח חדש או מהפכני, חוקרי סטנפורד ביצעו שיפור משמעותית במבנה המכונה הקודם, אשר היה מגושם וכבד לשימוש. כעת, העור הדיגיטלי מורכב מחלקים רכים המדמים את המרקם האמיתי של העור האנושי.

האב טיפוס של החוקרים מבטיח לייצר אינטרקציה טבעית יותר בין פרוטזות המבוססות על בינה מלאכותית לבין המוח האנושי. זהו צעד משמעותי לעבר ייצור תחושות אמיתיות שהרובוטים מסוגלים "להבין", כגון תחושות כאב, לחץ ושינויי טמפרטורה. פיתוח זה יכול לעזור לפיתוח רובוטים שיעבדו עם מטופלים לאחר תאונה, לדוגמה, שכן הם יוכלו להזדהות באופן מלא יותר עם תחושות האי-נוחות והמצוקה של המטופלים, כך על פי techxplore.com.

"החלום שלנו הוא לייצר יד שלמה בה מגוון רחב של חיישנים יוכלו לחוש לחץ, מתח, טמפרטורה וויברציות," כך אמר ז'אנן באו, פרופסור להנדסה כימית באוניברסיטת בסטנפורד, אשר לקח חלק במחקר החדשני.

"אז, נוכל לספק תחושות אמתיות," טען באו.

בנוסף לפיתוח העור האלקטרוני, המחקר הראה את הסיבה העיקרית בגללה אנשים מעדיפים שלא להשתמש בפרוטזות. על פי דברי מטופלים רבים, בדגמים רבים של איברים מלאכותיים המשוב החושי לקוי, מה שגורם לפרוטזות להרגיש לא נוחים ולא טבעיים כאשר הם נלבשים על הגוף.

"עור אלקטרוני יכול בהחלט למגר את התופעה ולסגור את הפער בין הגוף החיי למרכיבי מכונה," כך טוענים החוקרים.

"העור האלקטרוני החדש שלנו עובד על גבי קיבולת קטנה של 5 וולט ויכול לזהות קלט חושי בדומה לעור אמיתי," אמר וואיש'ן וואג, הכותב הראשי של המחקר שלקח חלק בפרויקט במשך שלוש שנים.

"הוא מספק ביצועים אלקטרוניים נדרשים – כגון צריכה נמוכה של וולט, צריכה נמוכה של כוח, ואינטגרציה טובה למעגל חשמלי – בהשוואה לאילו של הטרנזיסטורים הפולי-סיליקוניים," אמר וואנג בנוגע לדגמים קודמים של העור הדיגיטלי.

SIMILAR ARTICLES