מה זה מעקב נתונים, ולמה זה לא מה שחשבתם

This post is also available in: English (אנגלית)

זוהי כבר עובדה ידועה שמכשירי הטלפון שלנו מקשיבים לנו ועוקבים אחרי הפעולות שלנו, אבל אנשים רבים מתבלבלים כשזה מגיע למה שזה אומר באופן מעשי. כשאומרים שחברה כלשהי משתמשת לנו במידע, האם אנחנו יודעים למה הכוונה?

מחקר חדש מאת בית הספר לניהול של אוניברסיטת באת' בבריטניה מראה שמאפייני האבטחה והפרטיות שאמורים לספק למשתמשים שליטה יותר טובה על המידע שלהם אינם מובנים כמו שחשבנו. לפי ממצאי המחקר, 43 אחוזים מהמשתתפים לא היו בטוחים לגבי משמעות "מעקב נתונים בין יישומים", ורבים חשבו שזהו חלק החשוב לתפקוד היישום עצמו על המכשיר.

מעקב בין אפליקציות הינו כלי המשמש חברות לאיסוף מידע ממשתמשים, על מנת לספק פרסומות יותר מדויקות לתחומי העניין והנתונים של המשתמש. לדוגמה, כאשר משתמשי אייפון מתקינים יישום הם מקבלים התראה השואלת האם הם מתירים לחברה של היישום לעקוב אחר הפעילות שלהם ביישומים אחרים. משתמשי אנדרואיד יכולים לגשת לשנות את הגדרות המעקב רק דרך מרכז ההגדרות של המכשיר.

המחקר מצא ש-24 אחוזים מהמשתתפים חשבו שמעקב זה מתייחס לשיתוף המיקום הפיזי של המכשיר, ולא מעקב אחר פעילות ביישומים ואפילו מכשירים אחרים. מהסיבה הזאת, אנשים רבים אישרו מעקב כשהתקינו יישום שדרש גישה למיקום הפיזי המכשיר (כמו יישומי הזמנת אוכל, כמו וולט או תן ביס). יותר ממחצית מהמשתתפים במחקר טענו שהם מודאגים לגבי פרטיות ואבטחה, אבל ניתוח הנתונים לא הניב קשר בין הדאגה לפרטיות שאנשים הזכירו, לבין אחוז נמוך יותר של אישור למעקב בין יישומים.

"שאלנו אנשים על דאגות הפרטיות שלהם, וציפינו לראות שאנשים שטוענים שהם דואגים לשמירה על הפרטיות שלהם מאשרים פחות מעקב אחר המידע שלהם, אבל זה לא היה מה שמצאנו", אמרה האנה האטון, חוקרת תואר שני בבית הספר לניהול של אוניברסיטת באת'. "היו חוסר הבנות משמעותיות לגבי מה משמעות המושג מעקב בין יישומים. אנשים לרוב האמינו שהם חייבים לאפשר את זה ביישום כדי שיפעל כמו שצריך".

סיבה אפשרית לבלבול היא הניסוח של בקשות הגישה הללו, שבמקרים רבים יהיה מעורפל באופן מכוון. משתמשים חושבים שהם בוחרים במה שישפר את חוויית השימוש, ולא פשוט בפרסומות יותר רלוונטיות להם. למרות שהניסוח הבסיסי לבקשת גישה בין יישומים הוא סטנדרטי, המפתחים יכולים להוסיף הסבר לגבי למה כדאי לספק את הגישה, מה שפותח את האפשריות למידע שגוי או מטעה, בין אם במכוון או בשוגג.

אנשים לאט לאט לומדים עוד על הנוף הדיגיטלי המשתנה סביבנו ללא הרף. דויד אליס, פרופסור למדעי ההתנהגות באוניברסיטת באת', אמר שלמרות שבימים אלו אנו יותר מודעים ליתרונות של שימוש בזיהוי פנים, טביעות אצבע וקוד גישה לשמירה על המכשירים שלנו, דרושה עוד עבודה רבה כדי שאנשים יוכלו לבצע החלטות מושכלות ושקופות יותר לגבי מה עושים עם המידע שלהם.