This post is also available in:
English (אנגלית)
כלי טיס קרביים שיתופיים מפותחים כדי לפעול לצד מטוסי קרב מאוישים, לשאת חיישנים, מערכות לוחמה אלקטרונית או אמצעי לחימה ולבצע משימות שעלולות להיות מסוכנות מדי עבור טייסים. אלא שכדי להפוך את כלי הטיס האוטונומיים האלה לשימושיים בעימות אמיתי, לא מספיק לפתח רחפנים מתקדמים. הכוחות זקוקים גם לדרך לפקד עליהם ממיקומים מבוזרים, מבלי להסתמך על מתקני שליטה גדולים וקבועים.
מחלקת חיל האוויר האמריקני השלימה הערכה ראשונית של אב־טיפוס למערכת Command and Control Enclave (C2E), שנועדה לספק שליטה טקטית בכלי טיס קרביים שיתופיים עתידיים (CCA). המערכת הניידת מיועדת לשמש כמרכז פיקוד שניתן לפרוס בשטח, לנוע יחד עם הכוחות ולהפעיל בתנאים שבהם התשתיות מוגבלות.
הניסויים נערכו בבסיס המשמר הלאומי האווירי בספרינגפילד, ובשלב הראשון התמקדו הצוותים בממדיה הפיזיים של המערכת וביכולת לשנע אותה. אב־הטיפוס נבחן בתנאים מדומים כדי לבדוק אם ניתן להעבירו ממקום למקום, להקים אותו במהירות ולהפעילו הרחק מתשתיות קבועות.
על פי דיווח של NextGenDefense, ליכולת הזו חשיבות מיוחדת במסגרת תפיסת Agile Combat Employment (ACE), המבוססת על פיזור כלי טיס וכוח אדם בין מספר אתרים במקום לרכז אותם במספר מצומצם של בסיסי תעופה גדולים. אם מטוסי הקרב וכלי הטיס האוטונומיים מסוגלים לעבור במהירות בין אתרים, אך תשתיות השליטה שלהם אינן יכולות לנוע איתם, חלק גדול מהגמישות המבצעית הזו אובד.
ההערכה בחנה גם את התוכנה שמאחורי המערכת. החברות המשתתפות ערכו הדגמות דינמיות כדי לבדוק את מהירות התגובה ואת הקישוריות, שהן שתי יכולות חיוניות כאשר מפעילים נדרשים לתקשר עם כלי טיס אוטונומיים ולהעביר מידע על המשימה כחלק מרשת לחימה רחבה יותר.
אב־הטיפוס אינו נועד להפוך את כלי הטיס השיתופיים לרחפנים הנשלטים מרחוק באופן קונבנציונלי. הפלטפורמות הללו צפויות להשתמש באוטונומיה מובנית כדי לנהל בעצמן חלקים רבים מהטיסה ומביצוע המשימה. המפעילים האנושיים יספקו במקום זאת הנחיות ברמה הטקטית וברמת המשימה, כאשר מערכת הפיקוד והשליטה תשמש כממשק בינם לבין כלי הטיס האוטונומיים.
ההערכה הראשונה תסייע בבחירת הגורם שישלב את אב־הטיפוס. המערכת שתיבחר צפויה לעבור לניסויים נוספים עם Experimental Operations Unit, ובהמשך להתחבר ישירות לכלי טיס קרביים שיתופיים מייצור סדרתי.
שלב שני בפיתוח אב־הטיפוס יתמקד ביכולות ענן ויבחן כיצד המערכת מעבדת, משתפת ומנגישה מידע במסגרת פעילות מבוזרת.
עבור כוחות צבאיים, תשתית פיקוד ניידת עשויה להפוך לחשובה כמעט כמו כלי הטיס האוטונומיים שעליהם היא שולטת. מרכזי פיקוד קבועים קלים יותר לאיתור ועלולים להיות פגיעים בעימות מול יריב מתקדם. מערכות קטנות הניתנות לפריסה מהירה עשויות לאפשר להמשיך להפעיל כלי טיס אוטונומיים גם כאשר היחידות עוברות בין בסיסים ואתרים מבוזרים.
הניסוי מתמקד אפוא בחלק פחות בולט של עולם התעופה האוטונומית: לא באופן שבו כלי הטיס עצמם טסים, אלא בדרך שבה בני אדם יפקדו עליהם כאשר תנאי שדה הקרב מחייבים גם את מרכז השליטה להמשיך לנוע.
