אגוזי: ישראל ומלחמת הסייבר

אגוזי: ישראל ומלחמת הסייבר

This post is also available in: enEnglish (אנגלית)

מאת אריה אגוזי

עבור רוסיה, סוריה שימשה כמעבדת מלחמה ענקית. נשיא רוסיה ולדימיר פוטין אמר לאחרונה כי הניסיון שנרכש על ידי כוחות צבא רוסיה במהלך התמיכה באסאד בסוריה סייע לפתח מערכות נשק חדשות.

רוסיה היתה מעורבת במלחמת האזרחים בסוריה מאז ספטמבר 2015 וסייעה לנשיא אסאד להישאר בשלטון.

צבא רוסיה השתמש בסכסוך כדי לבחון בפעם הראשונה בקרב את המטוסים החדשים שלו, טילי שיוט ואמצעי לחימה אחרים. לפי מקורות ישראלים, הרוסים בחנו גם טכניקות וציוד חדשים בתחומי הסייבר ושיבוש GPS.

פוטין טען, בהופעה פומבית, כי כלי הנשק הרוסים החדשים עולים על המתחרים שלהם ממדינות אחרות.

פוטין ציין במיוחד את הטילים הבליסטיים הבין-יבשתיים הכבדים Sarmat RS-28, מטוס הקרב ה-SU-57, מערכת ההגנה האווירית S-500 וטנק המערכה Armata, שעומדים להיכנס לשירות בשנים הקרובות.

לפי מקורות ישראלים, אחד היתרונות הברורים שהשיגו הרוסים בסוריה הוא היכולת לבחון את כלי הסייבר שלהם כנגד הטכנולוגיות המערביות הטובות ביותר – כולל מטוסי ה-F-35 של חיל האוויר הישראלי, טילי החץ הבליסטיים להגנה אווירית ושורה של כטב"מים, חלקם מסווגים ביותר.

ישראל היא מעצמת סייבר. לצד החברות הפרטיות הרבות המפתחות כלי סייבר התקפיים והגנתיים, היחידה הסודית של צה"ל 8200 היא ראש החץ של הידע.

יחידת המודיעין אחראית לאיסוף מודיעין אותות (SIGINT) ולפענוח קוד. פרסומים צבאיים מתיחסים ליחידה זו כאל יחידת האיסוף המרכזית של חיל המודיעין, ולעיתים היא מכונה יחידת ה-SIGINT הלאומית של ישראל (ISNU).

יחידה זו, לצד אחרות, ביניהן זו המופעלת על ידי חיל האוויר הישראלי, מופקדות על ההגנה על מערכות הנשק הישראליות מפני התקפות סייבר ופועלות לאפשר למערכות הנשק המתקדמות ביותר לפעול באזורים משוללי GPS.

בעוד שרוסיה השתמשה בסוריה כמגרש האימונים שלה בלוחמת סייבר, כולל טכניקות שיבוש GPS, האויב העיקרי של ישראל בתחום הסייבר הוא איראן.

אם טהראן תמשיך בדהירה לעבר השגת נשק גרעיני וטילים בליסטיים לטווח ארוך החמושים בנשק זה, העימות עם ישראל יהיה רק שאלה של זמן.

לאיראן יש תשתית מבוססת למדי של יכולות סייבר, הן הגנתיות והן התקפיות. לפי המכון הישראלי למחקרי ביטחון לאומיים INSS, המטרות העיקריות של איראן בשנים האחרונות כוללות את סעודיה, ישראל וארה"ב.

חוקרי ה-INSS טוענים כי פעילות הסייבר האיראנית מפוקחת על ידי הרמות הגבוהות ביותר של המשטר, כולל הנשיא ומפקד משמרות המהפיכה, ומתנהלת במספר דרכים. ראשית, המשטר האיראני משקיע משאבים רבים במחקר ואימונים על בסיס התפיסה האסטרטגית המייחסת חשיבות לסייבר.

שנית, החתימה על הסכם הגרעין עם המעצמות ב-2015 פתחה בפני איראן הזדמנות לממש הזדמנויות רבות לשיתוף פעולה עם אוניברסיטאות ומכונים מדעיים ברחבי העולם.

לפי INSS, איראן ניצלה הזדמנות זאת כדי לקדם את יכולות הסייבר שלה באמצעות עבודה עם מכונים שיש בידם הידע הרלבנטי.

שלישית, הניצול של ידע זר בתחום הסייבר על ידי איראן אינו מוגבל לשיתוף פעולה רשמי. 

בשנת 2013 איראן הקימה את מכון Mabna במטרה להשיג גישה למשאבים מדעיים מחוץ לתחומה. בעוד שמטרה זו התמקדה לא רק בתחום הסייבר, היה זה ערוץ אפשרי נוסף שעשוי לעזור לאיראן לבנות את יכולות הסייבר שלה.

איראן בהחלט חוותה מקרוב את הסכנות הגלומות בסייבר. הדוגמא הבולטת ביותר היא התקפת התולעת הזדונית Stuxnet שפגעה בתשתיות הגרעין האיראנית ב-2012.

כך שאיראן מיקדה את מאמציה בהגנה על תשתיות הגרעין שלה נגד התקפות סייבר נוספות ובאותו זמן פיתחה יכולות סייבר תוקפניות. 

התוצאה היתה תפיסתו של כטב"ם מתקדם של צבא ארה"ב.

ב-5 בדצמבר 2011, כטב"ם RQ-170 אמריקאי מתוצרת לוקהיד מרטין הופל על ידי כוחות איראניים ליד העיר קשמר בצפון מזרח איראן. ממשלת איראן הודיעה כי הכטב"ם הופל על ידי יחידת לוחמת הסייבר שלה, שהשתלטה על הכטב"ם המתקדם והנחיתה אותו בשלום.

בעקבות זאת, ארה"ב החלה להבין במלואן את יכולות הסייבר האיראניות, מה שהביא, לפי מקורות, להתהדקות שיתוף הפעולה עם ארגונים וחברות ישראלים.

חלק ניכר משיתוף פעולה זה הוא מסווג, אבל לאחרונה יכולנו להיחשף לתוצאה אחת. הדבר קרה כשבשנה שעברה, התעשיה האווירית וחברת Honeywell Aerospace חתמו על מזכר הבנות לפיתוח משותף של מערכת ניווט מתקדמת נגד שיבוש GPS.

במסגרת מזכר ההבנות, שתי החברות מתכוונות לתכנן, לייצר ולשווק פיתרון GPS נגד שיבוש. הטכנולוגיה החדשה תשלב מערכת קיימת ADA GPS נגד שיבוש עם מערכת ניווט אינרציאלי GPS מוטמעת של Honeywell.

מערכת ה-ADA תשלוב כתת-מערכת או כמודול מוטמע לתוך מערכות הניווט של Honeywell.

לפי שתי החברות, הפיתרון המשותף ניתן ליישום בניווטים צבאיים  (SAASM / P(Y) Code) ויהיה מסוגל לתמוך בהנחיות עתידיות של דירקטוראט ה-GPS – כלומר M-Code.

מערכות חדשות לניווט, תקשורת, איסוף מודיעין ולוחמה אלקטרונית המשולבות בפלטפורמות מודרניות מסתמכות לצורך פעולתן על יכולת בלתי מופרעת לניווט ותזמון מבוססי-לוויין.

למרות תלות זו, פלטפורמות רבות עדיין אינן משתמשות במערכות נגד שיבוש כדי להגן על נכסים משמעותיים אלה.

מומחים טוענים כי אפילו משבשים בעלי כוח מועט מסוגלים לשבש ואף למנוע פעולת מערכות GPS, ובכך לפגוע ביכולת הפלטפורמה לבצע את משימתה.

אבל במקביל למאמצעים ההגנתיים, חלקם בשיתוף עם ארה"ב, ישראל מפתחת מערכות נשק שמסוגלות לפעול בסביבות ללא GPS.

במהלך 2019 ביצע חיל האוויר הישראלי למעלה מ-200 תקיפות אוויר נגד מטרות איראניות סוריה.

זאת בשעה שהרוסים נמצאו קרוב מאוד למטרות. כל ההתקפות האלה בוצעו כשהאזור היה "מכוסה" במערכות שיבוש GPS.

כדי לבצע התקפות אלה באזור כל כך רגיש, השתמש חיל האוויר הישראלי במערכות נשק מתקדמות ביותר שפגעו במטרה בדיוק גבוה למרות משבשי ה-GPS.

tאריה אגוזי, עורך ראשי iHLS