מאגר מידע בליסטי חדש בקוד פתוח

This post is also available in: English (אנגלית)

זיהוי כלי נשק בהם נעשה שימוש במהלך פשע הוא הרבה יותר מורכב במציאות מאשר בסרטי המתח, אם כי הבסיס דומה. בוחנים בליסטים מתאימים ויזואלית את הכדורים, בשיטה הקיימת מזה 100 שנה.

על פי ה-Homeland Security News Wire, המכון האמריקני הלאומי לתקנים וטכנולוגיה NIST הקים החודש את מאגר המידע הבליסטי בקוד פתוח הגדול מסוגו.

המאגר, בניהולו של סיאו אלן זנג, בא לענות על דוח האקדמיה הלאומית למדעים משנת 2009, שהצביע על הצורך בשיטות סטטיסטיות כדי להעריך אי וודאות בהתאמת בליסטיקה ודפוסי זיהוי אחרים. פיתוח המאגר מומן ברובו באמצעות מענק מטעם המכון הלאומי למשפט.

כאשר מתאימים קליע לרובה, הבוחנים מסתכלים על הקווים החרוטים בקליע כתוצאה מהירי. במידה והתרמיל בנמצא הם יכולים לבדוק גם סימנים שהושארו עליו.

אולם לעיתים, רמזים אלה עלולים להטעות. על מנת שהחוקרים יוכלו לכמת את אי הוודאות בשיטות סטטיסטיות, דרוש מאגר מידע גדול של קליעים ותרמילים שנורו בניסוי. המאגרים הקיימים להתמודדות עם פשיעה, כמו הרשת הלאומית המשולבת למידע בליסטי NIBIN הם פרטיים וכוללים מידע רגיש, כך שהחוקרים לא יכולים לשאוב מהם כמויות גדולות של מידע לצורך החישובים הסטטיסטיים הנדרשים.

המאגר החדש, לעומת זאת, הגישה למאגר החדש היא חופשית וללא תשלום.  

כדי למלא את המאגר במידע ראשוני, החוקרים פנו לרשויות החוק והזיהוי הפלילי על מנת לבצע ניסויי ירי בכל כלי נשק בקליבר 9 מ"מ המצוי ברשימה שלהם – הקליבר הנפוץ ביותר בו משתמשים מבצעי פשעים.

לאחר מכן, נשלחו הקליעים והתרמילים לצוות החוקרים ב-NIST, לצד הנתונים על כלי הנשק מהם נורו. הטכנאים במעבדה סרקו דוגמאות אלה באמצעות מיקרוסקופ שהפיק מודל וירטואלי תלת מימדי ברזולוציה גבוהה הממפה את פני השטח של הקליע והתרמיל.

מיפויים אלה מפיקים מידע השוואתי מפורט יותר מאשר התמונות הדו מימדיות בהם משתמשים בדרך כלל להתאמת קליעים. מסיבה זו, בתחום הזיהוי המשפטי החלו לעבור לעולם התלת מימד.

הוסכם על פורמט קובץ תקני למיפויים התלת מימדיים, בו ניתן להשתמש בהדמיה בליסטית. מאגר המידע החדש ישתמש בתקן פתוח זה, שיאפשר לחוקרים לשתף בקלות מידע, אם כי המאגר יקבל גם תמונות דו מימדיות רגילות.

לפי שעה כולל המאגר רק כ-1,600 פריטים, מספר נמוך יחסית, אולם זנג מבטיח כי המאגר יתמלא במהירות בנתונים, בדומה למאגרים המשפטיים של ה-DNA שהחלו גם הם עם נתונים מועטים.

במידע במאגר החדש כבר החלו לעשות שימוש, והעובדה שהוא מבוסס על קוד פתוח מאפשרת לחוקרים לאתר ולתקן טעויות או הטיות באלגוריתמים.