איראן תהיה מעצמה גרעינית

איראן תהיה מעצמה גרעינית

אילוסטרציה

This post is also available in: enEnglish (אנגלית)

אילוסטרציה
אילוסטרציה

בקרוב מאוד תאלץ ישראל להשלים, ככל הנראה, עם עובדה מוגמרת ומצערת מאוד: איראן תהיה מעצמה שברשותה נשק אטומי. האם משמעותה של התפתחות כזו  תהיה שאיראן תתקוף את ישראל, או אולי פירוש הדבר יהיה שישראל תתקוף בנשק קונבנציונאלי את אתרי הגרעין האיראנים כדי להקדים רפואה למכה? נראה כי אף אחת משתי האפשרויות האלה לא תתרחש.

איראן לא תתקוף את ישראל כיוון שמנהיגיה מכירים היטב את יכולת "המהלומה השנייה" שמסוגל צי המעמקים הישראלי להנחית על מוקדי השלטון בטהרן.  מנקודת הראות האיראנית, ישראל התוקפנית היא סכנה לשלום העולם ומפני הסכנה הזו יש להתגונן על ידי פיתוח  נשק גרעיני – לא במטרה להשתמש בו כדי להשמיד את ישראל.

על פי מקורות זרים, ישראל לא תתקוף בנשק גרעיני, כי מעשה שכזה יהיה בבחינת הודאה לא רצויה, הנוגדת את מדיניות העמימות רבת השנים, שיש בידיה נשק אטומי. ישראל גם לא תתקוף באמצעים קונבנציונאליים – למרות הדיבורים הקרביים של מנהיגיה – כי פירוש הדבר עלול להיות צעד הפתיחה במאמץ כלל-אסלאמי לפתח או לרכוש אמצעי לחימה גרעיניים, ולהפוך את המזרח התיכון לרב-גרעיני ומוקד להתלקחויות מלחמתיות.

קישור לאתר ביטחון המולדת

התפתחות כזו מעלה בעולם, ובעיקר בארה"ב, את השאלה היסודית: איך תתנהג איראן אחרי שיהיה בידיה נשק אטומי? האם תהפוך למעצמה גרעינית, תוקפנית ומאיימת, שתנסה לערער את מעמדה רב ההשפעה של ארה"ב במדינות מפיקות הנפט במזרח התיכון וכך תמנע מתקפה ישראלית-אמריקאית בעתיד? או אולי תחליט איראן להרגיע את הפחדים של שכנותיה במזה"ת, לפתח יחסים טובים עם כול המדינות האסלאמיות באזור, ולהבהיר להן שאין לה כל כוונות להשתלט עליהן.

תחום נוסף המדאיג מאוד את ארה"ב הוא איך יתפתחו יחסיה של איראן עם ארגוני הטרור האסלאמיים השונים המתרבים כמעט ללא שליטה. איראן כיום מממנת בכסף רב פעילות של ארגוני טרור, אך אינה מכוונת או  מנחה וקובעת את יעדי פעילותם. ההערכה במערב היא כי מדיניות זו תימשך גם אחרי שיושלם תהליך ההתגרענות.

נוכח המהפך של "בחירות האמצע" בארה"ב, נראה כי למרות כל ההבטחות של הנשיא לראש הממשלה בנימין נתניהו כי ארה"ב לעולם לא תאפשר התפתחות של "איראן גרעינית", כלל לא ברור אם הממשל יוכל לממש את ההצהרה הנשיאותית, כיוון  שהבטחות לחוד ומציאות לחוד. כיום כבר ברור קו הגבול החוצץ בין הבטחות למציאות, לאחר שהתבררה תבוסת אובמה והמפלגה הדמוקרטית ב"בחירות האמצע", שבעקבותיהן יתברר בהקדם אם אובמה עתיד להפוך ל"ברווז צולע" שיתקשה מאוד להמשיך להיות הקובע את מדיניות החוץ האמריקאית. בהחלט יכול להיות כי הנשיא אובמה ייאלץ להרים ידיים ולקבל כעובדה מוגמרת את ההכרח להעביר את מוקדי הכוח למפלגה הרפובליקנית שתהיה בפועל "בעלת הבית" בארה"ב.

כפי שהדברים נראים כיום ישראל עלולה להיות המפסידה העיקרית בעקבות תוצאות "בחירות האמצע". אחרי ההפסד הצורב, עלול אובמה להפוך לאנטי ישראלי קשוח, כיוון שלא יהיה כבול בשיקולי הצורך להתמודד שוב על הנשיאות. אובמה המופסד אמנם יתקשה  להוציא אל הפועל החלטות אופרטיביות מזיקות לישראל, אבל בתור נשיא מכהן עוד שנתיים, הוא יוכל לפגוע במעמדה הבינלאומי, בתדמית הציבורית של מנהיגיה, ולמרר את חייה.