This post is also available in:
English (אנגלית)
מאת: אור שלום
תערוכת DSEI London 2025, המתקיימת בין ה־9 ל־12 בספטמבר במרכז ExCeL בלונדון, היא אירוע הדגל של תעשיית הביטחון וה־HLS באירופה ובעולם. עם למעלה מ־1,600 מציגים, 45,000 מבקרים ויותר מ־90 משלחות רשמיות, מדובר בזירה המרכזית להצגת חדשנות, שיתופי פעולה ועיצוב עתיד הכוחות המזוינים תחת הנושא הרשמי: Preparing the Future Force ועוסקת בנושאי הליבה הבאים:
טכנולוגיות הגנה על נמלים ואסדות:
בתערוכת DSEI 2025 עלה בבירור כי תחום Maritime Security והגנת תשתיות קריטיות נמצא בתהליך התעצמות מתמשך, הן בזירה הבריטית והן ברמה הגלובלית. האיומים שעמדו במרכז הדיון כללו עלייה בפעילות עוינת בנתיבי שיט מרכזיים, מתקפות סייבר ושיבוש לווייני על מערכות ניווט ימי, איום הרחפנים והכלים הבלתי מאוישים על אסדות ונמלים, וכן סיכונים גוברים לזרימת האנרגיה העולמית בשל פגיעות בצינורות תת־ימיים ומתקני LNG. בנוסף, נידונו אתגרי פשיעה ימית, טרור ימי, והשלכות של עימותים אזוריים על ביטחון הסחר העולמי. [1] לצד האיומים הוצגו פתרונות מתקדמים: כלי שיט בלתי מאוישים למשימות סיור, נטרול מוקשים והשגחה רציפה, פריסת רשתות חיישנים חכמות סביב נמלים, ואלגוריתמים מבוססי בינה מלאכותית לזיהוי חריגות והתראות בזמן אמת. [2] המגמות המובילות מצביעות על מעבר מהסתמכות על מערכות הגנה סטטיות למערכות רב-שכבתיות הכוללות יכולות אוטונומיות, קישוריות מאובטחת ושרידות גם בתנאים של שיבוש לווייני. ברחבי העולם מתרחב הצורך בהגנה על נתיבי סחר ימי מרכזיים, על נמלים אזרחיים בעלי חשיבות גלובלית, ועל תשתיות אנרגיה רגישות כגון אסדות גז וצינורות תת־ימיים. ההצטלבות בין האינטרס הצבאי לבין הצורך האזרחי בשמירה על רציפות שרשרת האספקה הימית הופכת את תחום ההגנה הימית לנדבך קריטי במארג הביטחון הבינלאומי, עם השלכות ישירות על יציבות אזורית ועל הכלכלה הגלובלית.
חידושים בשוק הרחפנים:
בתערוכה ניכרו בבירור השפעות המציאות הגיאופוליטית על תחום הרחפנים. המלחמה באוקראינה, העימותים ותרבות האיומים האסימטריים האיצו את המעבר משימוש בכלי בודד להפעלה של קבוצות רחפנים ואף נחילים, תוך הסתמכות על מערכות שליטה ובקרה מבוזרות ותקשורת עמידה לשיבושים. בתערוכת DSEI 2025 הוכרזה שותפות אסטרטגית בין חברות הטכנולוגיה הביטחוניות Helsing ו־Systematic, שמטרתה לפתח לאירופה יכולת ריבונית של נחילי רחפנים מבוססי בינה מלאכותית. היכולת החדשה תשתלב באופן מלא במערכות השליטה והבקרה הקיימות ותאפשר לרחפנים לתקשר, להסתנכרן ולחלק משימות בזמן אמת. המהלך נתפס כהתקדמות לשלב האוטונומיה של שדה הקרב, ומייצג את מגמת ההובלה האירופית בפיתוח פתרונות חדשניים שנבנים באירופה (ועבורה). [3] לצד זאת, הודגמו מערכות תקשורת מתקדמות המבטיחות קישוריות רציפה לנחילים גם בסביבות עם חסמים, וכן פלטפורמות שליטה ובקרה מבוססות בינה מלאכותית המפחיתות את התלות במספר רב של מפעילים.
מגמות בתחום מערכות נגד רחפנים:
בתערוכה הודגש כי ההתמודדות עם איום הרחפנים אינה יכולה להתבסס עוד על חיישן יחיד או על פתרון טכנולוגי בודד. אתגרי הגילוי כוללים חתימות נמוכות, טיסות בגובה נמוך, תמרונים חדים ושימוש בנחילי רחפנים היכולים להקשות על מערכות מסורתיות לזהות ולאתר בזמן אמת. המערכות החדשות שהוצגו משלבות חיישני RF, מערכות רדאר טקטיות קצרות טווח, וחיישני EO/IR ליצירת תמונת אוויר מלאה ומדויקת. השילוב הזה מאפשר מעקב אחר רחפנים קטנים מאוד בטווחים משתנים ובסביבות צפופות, ומפחית את התלות ביכולות זיהוי קו ראייה בלבד. שילוב החיישנים בממשק שליטה ובקרה מרכזי מאפשר קבלת החלטות מהירה ושכבתית, תוך חיבור בין יכולות הגילוי לבין יכולות הסיכול. מגמה בולטת היא כניסתו של AI לכל שלבי ההתמודדות (והשכבות) החל משלב הגילוי ועד שלב ההחלטה על אמצעי הסיכול. מערכות חדשות שהוצגו בתערוכה מסוגלות לנתח חתימות בזמן אמת, להשוות אותן לספריות קיימות, ולבצע סיווג אוטומטי בין רחפן מסחרי לשימוש אזרחי לבין רחפן עוין (וכן קלסיפקציה לדגם או כלי). הבינה המלאכותית תורמת גם בהפחתת עומס על המפעילים, בכך שהיא מסננת התרעות שווא ומאפשרת מיקוד במטרות אמיתיות. חידוש מרכזי שבלט בתערוכה היה הספרייה האלקטרונית של MyDefence, המבוססת על חתימות RF ייחודיות. מדובר במאגר חתימות המאפשר לזהות דגמים שונים של רחפנים תוך שניות בודדות, ואף להבדיל בין רחפנים מדגם זהה אך בעלי מאפיינים אלקטרוניים מעט שונים. יתרון קריטי של הספרייה הוא היכולת לעדכן את המאגר בזמן אמת: כאשר רחפן חדש מזוהה בשטח, ניתן לקלוט את החתימה שלו, להוסיף אותה לספרייה, ולהפיץ את העדכון לכלל הכוחות הפרוסים. בכך נוצרה מערכת חיה ודינמית שמסוגלת להתמודד עם איום משתנה, תוך שמירה על מהירות תגובה גבוהה. [4] מעבר לאמצעי השיבוש וחסימת התקשורת וכד', הוצגו ב־DSEI מערכות קינטיות מתקדמות, ביניהן רחפני יירוט קטנים ומהירים [5], מערכות לייזר בעלות דיוק גבוה, ותחמושות ייעודיות נגד נחילים. [6] ההכרזה הבריטית־אוקראינית על ייצור רחפן יירוט זול ויעיל כנגד כטב"מי השאהד ממחישה כיצד ניסיון קרבי מתורגם לייצור סדרתי מהיר. [7] השילוב בין אמצעים רכים וקשים יוצר מעטפת מבצעית רחבה שמסוגלת לתת מענה גם לאיומים עתידיים כמו מתקפות נחילים רוויות. ההצלחות במס' ניסויים והדגמות מוכיחות בשלות בינונית והתקדמות. שיתופי פעולה בינלאומיים, כמו זה של בריטניה ואוקראינה, מעידים על מיסוד ויכולת ייצור בפועל. יחד עם זאת, קיימים עדיין אתגרים: האצת קצב הייצור התעשייתי, יצירת סטנדרטיזציה רחבה בין יצרנים שונים, והבטחת שרידות מערכות גילוי ותקשורת בסביבות לחימה רוויות שיבוש אלקטרוני.
בינה מלאכותית כמנוע מרכזי במערכות הדיפנסטק:
בתערוכה עלה בבירור כי הבינה המלאכותית אינה עוד רכיב תומך, אלא מרכיב ליבה בכל המערכות הביטחוניות המתקדמות. המגמה חוצה תחומים – החל מניהול נחילים, דרך מערכות אנטי־רחפנים, ועד לעיבוד מודיעין מבצעי בזמן אמת ומדגישה את תפקידה של הבינה המלאכותית כמנוע שמחבר בין החיישנים, התקשורת ואמצעי התקיפה. ביחס לניהול נחילים, הפתרונות שהוצגו ממחישים כיצד אלגוריתמים מבוססי AI מאפשרים שליטה יעילה בקבוצות רחפנים גדולות. הבינה המלאכותית אחראית לחלוקת משימות דינמית, לאיזון עומסים ולשמירה על קישוריות מבוזרת, ובכך מצמצמת את התלות במפעילים אנושיים ומשפרת את קצב התגובה בשדה הקרב. ביחס למערכות אנטי־רחפנים: בתחום ההגנה הודגש השימוש ב-AI לצורך סיווג וזיהוי מהיר. הספרייה האלקטרונית החדשה של MyDefence, שסקרתי מעלה, ממחישה כיצד אלגוריתמים מתקדמים מאפשרים לזהות רחפנים חדשים בזמן אמת, להפחית התרעות שווא ולספק מענה מותאם לאיומים מתפתחים. מערכות מבצעיות שהוצגו בתערוכה הוכיחו כיצד AI משמש לגיבוש תמונת מצב מלאה בתרחישים מורכבים. החל מהפקת רשימות מטרות בזמן אמת, דרך תיאום מהיר של משימות תקיפה, ועד להערכת נזקי תקיפה (BDA – Battle Damage Assessment), הבינה המלאכותית הופכת נתוני חיישנים גולמיים לתמונה אופרטיבית שניתנת להפעלה מיידית. המגמות שנחשפו מצביעות על כך שהבינה המלאכותית תהפוך בשנים הקרובות לאחד מעמודי התווך המרכזיים של עולם הדיפנסטק. ברמה המבצעית, היא תאפשר הפעלה של נחילים גדולים ומתואמים, זיהוי איומים בזמן קצר, וסגירת לולאות מודיעין–תקיפה בקצבים גבוהים בהרבה מאלה שניתן להשיג באמצעים אנושיים בלבד. ברמה התעשייתית, השוק צפוי להתכנס סביב סטנדרטים חדשים לתקשורת, מודיעין וניהול מידע. מערכות AI דו-שימושיות ייושמו גם באבטחת תשתיות קריטיות ובניהול מרחבים אזרחיים, לצד שימושים צבאיים. ברמה האסטרטגית, הבינה המלאכותית תהפוך למרכיב של ריבונות לאומית: שליטה באלגוריתמים, במודלים ובמאגרי המידע תהפוך לנכס אסטרטגי. לכן מדינות משקיעות בפיתוח מקומי ובשותפויות בינלאומיות כדי לא להישען על טכנולוגיה זרה בלבד. לצד אלו, קיימים אתגרים מהותיים: הצורך להבטיח שרידות ואמינות בסביבות רוויות שיבוש, להתמודד עם סוגיות של אתיקה ואחריות משפטית, ולשמר פיקוח אנושי בהחלטות קרביות קריטיות.
הסייבר כשכבת ליבה:
הקשב לנושאי הסייבר בתערוכה מיצב את הסייבר, אף הוא, כנדבך ליבתי בכל מערכות הביטחון והדיפנסטק. הדיונים בפורומים וב־Tech Zone הדגישו את חשיבותו כחוליה המחברת בין חיישנים, מערכות תקשורת, שליטה ובקרה, ובינה מלאכותית. לצד יכולות טכניות, עלה גם הצורך בהבטחת שרשרת אספקה דיגיטלית כתנאי יסוד לחוסן מבצעי מתמשך. Thales חשפה ב־DSEI את Datacryptor Model 5 (DCM5), מערכת הצפנה חדשה עמידת קוונטום. [8] פתרון זה נועד להבטיח ריבונות קריפטוגרפית גם בעידן בו מחשוב קוונטי מאיים על שיטות ההצפנה המסורתיות. ההצגה סימנה בבירור את מגמת ההיערכות לעולם שבו חוסן הצפנה יהפוך לנכס אסטרטגי לאומי ולא רק טכנולוגי. במקביל לטכנולוגיות, ניתנה תשומת לב רבה לחוסן שרשרת האספקה. פורומים מקצועיים הדגישו את חשיבות אבטחת שרשרת הייצור והפיתוח, ואת הצורך להכשיר הון אנושי בעל מיומנויות דיגיטליות וסייבר מתקדמות (כדוגמת הצורך בתהליכי פיתוח מאובטח). המיקוד בשיתופי פעולה עם תעשייה אזרחית וסטארטאפים הוצג כדרך מרכזית לגשר על הפערים, להגביר גמישות ולהבטיח תגובה מהירה לאיומים מתפתחים. [9] מהתערוכה עולה כי מערכות הצפנה, ניהול זהויות והקשחת תקשורת נמצאות ברמת בשלות גבוהה, וכבר מוטמעות בכוחות ביטחוניים. לעומת זאת, תחום ההיתוך הרב־תחומי של נתונים בזמן אמת וסטנדרטיזציה של ממשקי אבטחה נמצא ברמת בשלות בינונית־גבוהה: קיימות הדגמות והצלחות מבצעיות, אך עדיין נדרשים צעדים לאיחוד פרוטוקולים ולהבטחת אינטרופראביליות (יכולת תקשור בין מערכות שונות) רחבה יותר בין יצרנים.
DSEI 2025 חשפה את מגמות העתיד: תפיסת הגנה רב-שכבתית הופכת לקו המגן המרכזי מול איומים מורכבים, הבינה המלאכותית מקצרת את זמן ההחלטה ומאפשרת ניהול אוטונומי של נחילים ומערכים משולבים, והסייבר לצד שרשרת אספקה מאובטחת נקבעים כתנאי סף לריבונות ביטחונית וכלכלית. בתוך פסיפס זה, בלטו כמובן הטכנולוגיות הישראליות כפתרונות ייחודיים בתחומי לוחמה אלקטרונית, מערכות C-UAS ובינה מלאכותית לניתוח איומים, שהודגמו כמרכיב משלים וחיוני ליכולות של כוחות מערביים ובינלאומיים. השילוב בין חדשנות ישראלית מהירה לבין מסגרות רב־לאומיות ממצב את ישראל כשותפה טכנולוגית אסטרטגית, המספקת יתרון ממשי בעולם שבו הניצחון ייקבע ביכולת לחבר בין שכבות ההגנה, לייצר חוסן מערכתי ולשלב חדשנות בזמן אמת.
הכותב הינו מומחה לתחומי האבטחה, טכנולוגיות HLS וסייבר ויועץ למשרדי ממשלה, תעשיות ביטחוניות והמשק. בוגר תואר שני ובעל הסמכות ממלכתיות ואזרחיות בעולמות האבטחה והסייבר. בין היתר עוסק בייעוץ ופיתוח עסקי לגופים וחברות ביטחוניות בנושאי תיכנון ובניית הגנה, חדשנות וטכנולוגית אבטחה, תרגולים ואימונים בזירות האבטחה והסייבר
[1] https://i-hls.com/he/archives/104039
[6] https://breakingdefense.com/2025/09/rafael-unveils-iron-beam-450-laser-air-defense-for-dsei/
[7] https://www.dsei.co.uk/news/dsei-uk-2025-uk-mass-produce-ukrainian-interceptor-drone
