This post is also available in:
English (אנגלית)
מערכות ארטילריה מודרניות ניצבות תחת לחץ גובר לפעול מהר יותר, לפגוע רחוק יותר ולשרוד בשדות קרב שהופכים שקופים יותר ויותר. מכ"מי נגד־סוללה, רחפנים ומערכות מעקב ארוכות טווח מסוגלים לזהות במהירות עמדות ירי, ולהותיר צוותי ארטילריה חשופים לאחר השיגור. תותחים מתנייעים קונבנציונליים דורשים לעיתים צוותים גדולים יותר וזמן ארוך יותר לשינוי מיקום, מה שמגדיל את הסיכון לתקיפות תגמול.
פלטפורמת ארטילריה בריטית חדשה הנשלטת מרחוק בשם RCH 155 נועדה להתמודד עם האתגרים הללו באמצעות שילוב של כוח אש ארוך־טווח, ניידות גבוהה והפעלה אוטומטית. המערכת, המבוססת על שלדה משוריינת גלגלית, משלבת מודול תותח 155 מ"מ אוטומטי במיוחד, המסוגל לפגוע במטרות בטווח של עד כ־72 קילומטרים.
אחד המאפיינים המרכזיים של המערכת הוא ארכיטקטורת הצריח האוטומטית שלה. על פי דיווח של Interesting Engineering, בניגוד לפלטפורמות ארטילריה קונבנציונליות שבהן הצוות מפעיל את המערכת מתוך הצריח עצמו, כאן ניתן לשלוט בתותח כולו מתוך תא הצוות הממוגן. מערכות טעינה וירי אוטומטיות מצמצמות את גודל הצוות לשני מפעילים בלבד, ובמקביל מאיצות את קצב הביצוע של המשימות.
גם הניידות מהווה מרכיב מרכזי בתכנון. השלדה הגלגלית מאפשרת למערכת לנוע במהירויות של עד כ־99 קמ"ש, ובכך לסייע לצוותים לעבור במהירות לעמדות חדשות לאחר הירי. יכולת ה־"Shoot-and-Scoot" הזו נועדה לצמצם את הפגיעות לאש נגדית, באמצעות קיצור הזמן שבו יחידות הארטילריה נשארות נייחות.
הפלטפורמה משלבת את מודול הארטילריה עם שלדת רכב משוריין ניידת במיוחד, שכבר נמצאת בשימוש במספר תפקידים צבאיים. מערכת התותח עצמה כוללת מנגנון רתע וטעינה אוטומטי המשולב בצריח הנשלט מרחוק, ומאפשר ירי מהיר מבלי לחשוף את המפעילים ישירות לאיומים חיצוניים.
מנקודת מבט ביטחונית, מערכות ארטילריה ניידות במיוחד הופכות לחשובות יותר ככל שעימותים מודרניים מדגישים את תפקידם הגובר של רחפנים, תקיפות מדויקות ומעקב בזמן אמת. יחידות ארטילריה המסוגלות לירות במהירות ולעבור מיקום מיד לאחר מכן נהנות מסיכויי שרידות גבוהים יותר בסביבות עימות.
המערכת מהווה גם חלק ממאמץ רחב יותר לשיקום ומודרניזציה של יכולות הארטילריה ארוכת־הטווח, תוך חיזוק יכולת הפעולה המשותפת בין כוחות בעלי ברית. ייצור מקומי של רכיבים מרכזיים במבנה ובמערכת הנשק נועד לתמוך גם בעמידות שרשרת האספקה לטווח ארוך, לצד היכולת המבצעית.
האספקות הראשונות צפויות להתחיל בהמשך העשור, כאשר המערכת מיועדת להחליף בהדרגה מערכות ארטילריה זחליליות ישנות המתקרבות לסוף חיי השירות המבצעיים שלהן.
