This post is also available in:
English (אנגלית)
בהדגמה שנערכה לאחרונה ומסמנת נקודת מפנה בטכנולוגיית הלחימה האווירית, מטוס קרב מאויש שלט בהצלחה ברחפן קרב בלתי מאויש במהלך משימה מדומה. התרגיל, שהתקיים מעל שטח הניסוי והאימונים של חיל האוויר האמריקאי בנבדה, הדגים רמה חדשה של תיאום בין טייסים אנושיים לכלי טיס אוטונומיים, אשר נחשבת ליכולת הצפויה לשנות את פני הלחימה האווירית בעתיד.
האתגר של חיל האוויר המודרני ברור: מערכות הגנה מתקדמות ואיומים אוויריים רחבי היקף מחייבים דרכים חדשות לשמירה על עליונות אווירית מבלי לסכן טייסים. שיתוף פעולה בין מטוסים מאוישים ולא מאוישים (CCT – Crew-Centric Teaming) נועד לתת מענה לאתגר הזה, באמצעות שילוב בין מטוסי קרב מתקדמים לרחפנים אוטונומיים המסוגלים לבצע משימות מורכבות בהנחיית טייס. בהדגמה הנוכחית, טייס מטוס F-22 ראפטור שלט ברחפן MQ-20 אוונגר באמצעות קישור תקשורת מאובטח וממשק שליטה ממוחשב שבתא הטייס – לראשונה בתנאי טיסה מציאותיים.
על פי דיווח של The War Zone, המערכת התבססה על מסגרת תקשורת פתוחה, ששילבה קישורי נתונים ומשדרים המוגדרים בתוכנה בין שני כלי הטיס. מתוך תא הטייס של ה-F-22, השתמש הטייס בממשק מבוסס טאבלט כדי לשגר פקודות לרחפן בזמן אמת. התצורה אפשרה שליטה מלאה על מסלול הטיסה ופרמטרי המשימה של ה-MQ-20 והדגימה תיאום חלק בין מערכות מאוישות לאוטונומיות.
מבחינה טכנולוגית, הניסוי משקף מגמה לעבר מערכות לחימה מודולריות ומשתלבות. מודול "Government Reference Architecture Compute Environment" שהותקן ב-F-22 איפשר לשלב תוכנות שליטה חדשות מבלי לשנות את מערכות האוויוניקה הקיימות – צעד משמעותי לעבר גמישות תפעולית ושדרוגים מהירים למשימות. הגישה משתלבת גם בתוכנית הרחבה של חיל האוויר האמריקאי, "מטוסי קרב שיתופיים" (Collaborative Combat Aircraft), החותרת לפיתוח צי רחפנים אוטונומיים וזולים התומכים במטוסים מאוישים.
מנקודת מבט ביטחונית, המשמעויות רחבות היקף. הפעלה של כלי טיס בלתי מאוישים בשליטת טייסים מאפשרת ביצוע משימות בשטח עוין מבלי לסכן חיי אדם, תוך הגדלת האפקטיביות המבצעית. טכנולוגיות מסוג זה עשויות לשמש גם בתחומי ביטחון פנים והגנת גבולות, שבהם סיורים משולבים של כלי טיס מאוישים ובלתי מאוישים יכולים להרחיב את שטחי הכיסוי ולשפר את מהירות התגובה.
אף שההדגמה הנוכחית מהווה רק שלב נוסף בדרך לפיתוח אוטונומיה מלאה ושיתופי פעולה אוויריים מתקדמים, היא מדגישה מגמה הולכת ומתרחבת בקהילת הביטחון: עתיד הקרב האווירי לא ייקבע רק על פי מיומנות הטייס, אלא על פי היכולת של בני אדם ומכונות להילחם יחד – כמערכת אחת.
