This post is also available in:
English (אנגלית)
המחקר "העיוור" הגדול ביותר שנערך עד היום ואתגר מחנכים אנושיים לזהות תוכן שנוצר על ידי בינה מלאכותית, הראה כי ב-94% מהמקרים לא הצליחו להבדיל בין תשובות ה-AI לבין התשובות של התלמידים.
המחקר, שנערך באוניברסיטת רידינג בבריטניה, נועד לזהות סיכונים פוטנציאליים של שימוש ב-AI למחקר, הוראה, למידה והערכה. לאחר שגילו שאפילו בודקי בחינות מנוסים מאוד התקשו לזהות תשובות שנוצרו על ידי AI, החוקרים קראו למגזר החינוך העולמי לפעול כדי לטפל בבעיה ההולכת וגדלה הזו וליצור את המדיניות המתאימה.
על פי Techxplore, החוקרים השתמשו בצ'אט GPT כדי לייצר תשובות עבור כמה מודולי פסיכולוגיה לתואר ראשון. לאחר מכן הם ביצעו בדיקה "עיוורת" באמצעות מערכת בדיקות אוניברסיטאיות אמיתית שלא הצליחה לזהות את התשובות שנוצרו על ידי AI ב-94% מהמקרים. יותר מכך, התשובות הללו אף קיבלו ציונים גבוהים יותר מאשר ההגשות האמיתיות של הסטודנטים האנושיים.
פרופ' פיטר סקארף ופרופסור אטיין רוש אמרו כי יש לראות את הממצאים האלה בתור "קריאת השכמה" עבור מחנכים ברחבי העולם, שכן סקר שנערך לאחרונה על ידי UNESCO על כ-450 בתי ספר ואוניברסיטאות ברחבי העולם מצא כי רק לפחות מ-10% מהם הייתה מדיניות או כל תכנית או הדרכה לגבי השימוש ב-AI.
פרופ' רוש אמר: "כמגזר, עלינו להסכים על האופן שבו אנו מצפים מהתלמידים להשתמש ולהכיר בתפקיד הבינה המלאכותית בעבודתם. אותו הדבר נכון גם לגבי השימוש הרחב יותר ב-AI בתחומים אחרים בחיים, זאת על מנת למנוע משבר אמון בחברה. המחקר שלנו מדגיש את האחריות שיש לנו כיצרנים וצרכני מידע. אנחנו צריכים להכפיל את המחויבות שלנו ליושרה אקדמית ומחקרית".
פרופ' אליזבת מקרום, סגנית הנשיא לחינוך ולחוויית סטודנטים באוניברסיטת רידינג, אמרה כי בעוד הבינה המלאכותית משנה את חיינו, היא משנה גם את האופן שבו אנו מלמדים תלמידים ובודקים את הלמידה שלהם. היא מסבירה כי פתרונות אפשריים כוללים התרחקות משיטות הערכה ישנות יותר והתקדמות לשיטה אחת יותר מתואמת עם מיומנויות הנדרשות במקומות העבודה של ימינו, וזה כולל שימוש ב-AI.
