This post is also available in:
English (אנגלית)
חוקרים מאוניברסיטת אדית קוואן פיתחו טכנולוגיית מעקב מסובבת ראיית מחשב המשתמשת בצילומי פנים כדי לזהות נהגים שיכורים.
המדענים אספו נתונים וסרטוני וידאו של נהגים שיכורים בסביבה מבוקרת אך מציאותית. המשתתפים נעו בין שלוש רמות שיכרון – פיכח, שיכרון נמוך ושיכור חמור – והוקלטו בעודם נוהגים בסימולטור. לאחר מכן החוקרים הזינו את הנתונים של פני הנהגים לתוך מערכת למידת מכונה שהשתמשה בנתוני ה-RGB (אדום, ירוק וכחול) כדי לאמוד את מידת האלכוהול שנצרך, תוך שימוש באלמנטים כמו תווי פנים, כיוון מבט ופוזיציית הראש.
תלמידת ECU אנסיה קשקארן שעבדה על הפרויקט טענה כי המערכת מזהה רמות שונות של שיכרות עם דיוק כולל של 75% לסיווג של שלוש הרמות. היא הסבירה בנוסף כי המערכת יכולה לזהות רמות שיכרון בתחילת הנהיגה, מה שמאפשר פוטנציאלית למנוע נהגים שיכורים מלעלות אפילו על הכביש. "זה מבדיל אותו משיטות המבוססות על התנהגות בנהיגה, הדורשות נתונים מנסיעה ממושכת כדי לזהות שמשהו לא בסדר."
ד"ר סיד זולקארנין גילאני, מרצה בכיר ב-ECU, אמר כי טכנולוגיה זו היא הראשונה שמשתמשת במצלמת RGB סטנדרטית כדי לזהות רמות שיכרון על בסיס סימנים של שינויים בפרצופם של הנהגים, והשימוש הזה מאשר שאכן ניתן לזהות רמות שיכרון באמצעות מצלמה בלבד.
"השלב הבא במחקר שלנו הוא להגדיר את רזולוציית התמונה הדרושה כדי להשתמש באלגוריתם זה. אם יוכח כי די בסרטונים ברזולוציה נמוכה, ניתן יהיה להשתמש בטכנולוגיה זו באמצעות מצלמות אבטחה המותקנות בצד הדרך, ורשויות אכיפת החוק יוכלו להשתמש בה כדי למנוע נהיגה בשכרות", כך הסביר גילאני.
על פי Techxplore, הטכנולוגיה מכילה גם קטעי וידאו תלת-ממדיים ואינפרא-אדום של פניו של הנהג, וידאו RGB של החלק האחורי של הרכב המציג את תנוחת הנהג ודפוסי השימוש שלו בהגה, יומני אירוע של סימולציות נהיגה, והקלטות מסך של התנהגויות נהיגה. גישה זו המבוססת על ראייה ממוחשבת עשויה להיות משולבת במצלמות כביש, בדומה לאופן בו מצלמות אלה מזהות כיום שימוש בחגורת בטיחות, או עיסוק בטלפון בזמן נהיגה.
חדשנות זו יכולה להיות מהפכנית לבטיחות בדרכים, שכן נהיגה בשכרות היא אחד הגורמים המובילים לתאונות דרכים והרוגים בכל רחבי העולם. בעוד ישנן שיטות אחרות לזיהוי נהגים שיכורים, הן מסתמכות בעיקר על בדיקות "ינשוף" אקראיות מבוססות נשימה ואינן נפוצות ויעילות מספיק. קשקארן מציינת כי רוב המחקר הקיים כיום לגבי זיהוי נהיגה בשכרות מתמקד בניתוח התנהגות נהיגה (כמו דפוסי נהיגה והיגוי, שימוש בדוושות ומהירות רכב), בעוד שאחרים כוללים חיישנים חיצוניים כמו זיהוי אלכוהול או חיישנים מבוססי מגע.
עם זאת, עד כה היו מעט מאוד ניסיונות לחקור את הפוטנציאל של שימוש בטכניקות ראייה ממוחשבות כדי לזהות סימנים של שיכרון מבוסס על שינויים ביו-התנהגותיים בהתקנים. חדשנות זו יכולה לעזור להביא עתיד של כבישים בטוחים יותר.
