This post is also available in:
English (אנגלית)
השימוש ההולך וגובר ברחפנים זולים יצר אתגר משמעותי עבור מערכות ההגנה האווירית. רחפני סיור קטנים ורחפני תקיפה מסוג FPV ניתנים לפריסה במספרים גדולים ובעלות נמוכה יחסית, בעוד שיירוטם דורש לעיתים טילים בעלות של מאות אלפי ואף מיליוני דולרים. חוסר האיזון הזה דוחף צבאות לחפש פתרונות זולים וברי־קיימא יותר להתמודדות עם איום הרחפנים.
אחת הגישות המתקרבות כעת לפריסה מבצעית היא מערכת נשק לייזר המותקנת על גבי נגרר ונועדה במיוחד ליירוט מטרות אוויריות קטנות. המערכת, בשם Tryzub, מיועדת לספק שכבת תגובה מהירה להגנה אווירית קצרת טווח, באמצעות פגיעה ברחפנים באנרגיה מכוונת במקום באמצעות מיירטים קינטיים קונבנציונליים.
על פי דיווח של Interesting Engineering, הפלטפורמה משלבת מערכות כוונת אופטיות, אינטגרציה עם מכ"ם ויכולות עקיבה אוטומטיות. בינה מלאכותית מסייעת בתהליך גילוי המטרות והיירוט, ומאפשרת למערכת לזהות ולעקוב אחר רחפנים נכנסים במהירות גבוהה יותר בהשוואה לגרסאות ידניות מוקדמות. הלייזר נועד לפגוע ברכיבים קריטיים ברחפן, כמו מערכות אופטיות, אלקטרוניקה ומשטחי מבנה, ובכך להשבית את המטרה ללא צורך בראש קרבי נפיץ.
לפי הדיווחים, טווחי היירוט משתנים בהתאם לסוג המטרה. רחפני FPV קטנים מיועדים ליירוט בטווחים קצרים יותר, בעוד שרחפנים גדולים יותר וכלים מסוג Shahed נבחנים בטווחים של עד כ-5,000 מטרים. מאחר שהמערכת מותקנת על נגרר, ניתן לשנע אותה במהירות יחסית כדי להגן על אזורי פעילות שונים.
מנקודת מבט ביטחונית, מערכות אנרגיה מכוונת נתפסות יותר ויותר כהשלמה למערכי ההגנה האווירית הקיימים, ולא כתחליף מלא להם. נשקי לייזר מציעים עלות יירוט נמוכה במיוחד מול מתקפות רחפנים המוניות, בעיקר בהגנה על תשתיות כמו מרכזים לוגיסטיים, מתקני אנרגיה או אזורים מאוכלסים. בנוסף, הם עשויים להפחית את העומס על מערכות יירוט מבוססות טילים, המתאימות יותר לאיומים גדולים ומורכבים יותר.
עם זאת, קיימות עדיין מגבלות מעשיות. תנאי סביבה כמו גשם, ערפל, עשן ואבק עלולים להפחית את יעילות הלייזר, ופרטים טכניים רבים, בהם עוצמת המערכת ויכולות הקירור שלה, טרם נחשפו לציבור.
למרות זאת, הפיתוח המתמשך של מערכות לייזר בסיוע בינה מלאכותית משקף מגמה רחבה יותר של מעבר לטכנולוגיות זולות יותר להתמודדות עם איומים אוויריים בהיקף גדול.
