Home ביטחון לא כל כך בלתי ניתנים לאיתור: כך מזהים נשק מודפס בתלת־ממד

לא כל כך בלתי ניתנים לאיתור: כך מזהים נשק מודפס בתלת־ממד

Representational image of a gun

This post is also available in: English (אנגלית)

העלייה בהפצת כלי ירייה המודפסים בתלת־ממד מציבה אתגר הולך וגובר בפני רשויות האכיפה. שרטוטים לייצור כלי נשק אלה זמינים ברשת, ובעזרת מדפסת תלת־ממד ביתית במחיר נגיש ניתן לייצר רכיבי נשק ללא רישוי. מאחר שהם אינם נושאים מספרים סידוריים או סימוני ייצור קונבנציונליים, זכו כלי נשק אלה לכינוי "אקדחי רפאים" — רמז לכך שהם לכאורה אינם ניתנים למעקב.

עם זאת, מחקר חדש מצביע על כך שסיבי הפלסטיק (פילמנטים) המשמשים להדפסת כלי הנשק עשויים לשאת חתימות כימיות ייחודיות — שעשויות לאפשר לחוקרים לקשור בין נשק שנתפס לבין מקור חומר הגלם ששימש לייצורו.

על פי דיווח של TechXplore, מרבית מדפסות התלת־ממד הביתיות משתמשות בפילמנטים תרמופלסטיים כגון PLA ‏(פולילקטיד), ‏ABS ‏(אקרילוניטריל בוטדיאן סטירן) או PETG. אף שהחומרים נראים זהים לעין, ההרכב הכימי שלהם כולל לעיתים קרובות תוספים שמטרתם לשפר גמישות, חוזק או מראה. רכיבים אלה אינם מצוינים בדרך כלל על גבי האריזה, שכן נוסחאות הייצור נחשבות לקניין מסחרי.

החוקרים בחנו יותר מ־60 סוגי פילמנטים שנרכשו בשוק הקמעונאי וניתחו אותם באמצעות ספקטרוסקופיה באינפרא־אדום — שיטה המודדת את אופן בליעת האור בתחום זה על ידי חומרים. כל פילמנט הפיק פרופיל אינפרא־אדום אופייני בהתאם להרכב המולקולרי שלו. כצפוי, ניתן היה להבחין בבירור בין פולימרים עיקריים כמו PLA, ‏ABS ו־PETG. מעבר לכך, הצליח הצוות להבדיל גם בין פילמנטים המבוססים על אותו פולימר בסיסי, בזכות הבדלים עדינים בתוספים.

באחד המקרים זוהתה נוכחות של קומפטבילייזר (compatibiliser) — תוסף המסייע לשילוב בין פולימרים שונים — שהעידה על נוסחה מורכבת יותר מזו שצוינה על התווית. הבדלים מסוג זה עשויים לשמש כסמנים כימיים.

עבור רשויות אכיפה ומעבדות פורנזיות, הגישה מציעה כלי חקירתי פוטנציאלי חדש. אם נשק שנתפס וקבוצת פילמנטים מסוימת מציגה פרופיל כימי זהה, ניתן יהיה לבסס קשר ביניהם. התאמה בין פרופילים במספר תיקים שונים עשויה אף להצביע על מקור אספקה משותף.

אמנם לא כל הפילמנטים ניתנים לזיהוי ייחודי באמצעות שיטה זו בלבד, אך החוקרים ממשיכים לבחון טכניקות אנליטיות משלימות במטרה לבנות "טביעות אצבע" כימיות מפורטות יותר. עבור גופי ביטחון פנים ואכיפה המתמודדים עם התפשטות כלי נשק מודפסים, הממצאים מעידים כי "בלתי ניתן לאיתור" אינו בהכרח בלתי ניתן לזיהוי.

המחקר פורסם כאן.