This post is also available in: enEnglish (אנגלית)

פרויקט מחקר חדש במימון דארפ"א, הסוכנות האמריקאית למחקרים מתקדמים בתחום ההגנה, עוסק בפיתוח רחפן אוטונומי עשוי קרטון, שמסוגל לטוס מרחק כפול מכל כלי טיס אחר בעל כנף קבועה, בזכות היותו חד-פעמי.

תוכנית ICARUS, המבוססת על תוכנית קודמת, VAPR, שעסקה ברכיבים אלקטרוניים המשמידים את עצמם, מונעת על ידי החזון ליצור כלי טיס שמסוגלים לבצע משלוחים מדויקים של אספקה חיונית ולהיעלם בסיום המשימה, על פי האתר של דארפ"א.

אספקה ואספקה-חוזרת של ציוד לצוותים צבאיים ואזרחיים קטנים הנמצאים באזורים קשים לגישה דורשת מערכות גדולות, מבוססות מצנחים, שיש לאחסן אותן לאחר קבלת המטע"ד הן מסיבות של ביטחון מבצעי והן מתוך שיקולים סביבתיים. במידה ותוכנית ICARUS תצא אל הפועל, ניתן יהיה לספק לצוותים צבאיים והומניטריים הפועלים באזורים פחות נגישים פריטים קטנים כמו סוללות, מכשירי תקשורת, או ציוד רפואי, בפרט מה שדורש הובלה בקירור, באמצעות כלי טיס חד-פעמי זול.

התוכנית מתמודדת עם האתגרים האלו באמצעות קריאה לפיתוח כלי טיס אוטונומי המסוגל להוביל ללא פגע מטע"ד במשקל של כ-1.4 ק"ג בדיוק של 10 מטר על סמך מיקום מתוכנת על ידי ג'י.פי.אס. כלי הטיס שאורכו לא יעלה על 3 מטר אמור להיעלם פיזית תוך מס' שעות מהשלמת המשלוח.

התוכנית בת 26 החודשים תגיע לשיאה בניסוי שדה בחסות ממשלתית של האבטיפוס של כלי הטיס החד-פעמי.

האתגרים העיקריים של התוכנית הם אווירודינמיקה וחומרים. יהיה צורך בתכנון אווירודינמי יצירתי והנדסת חומרים כדי להגיע לאיזון הנכון באינטראקציה בין שני ההיבטים. לדוגמא, חומרים שהם יציבים מספיק כדי לעמוד בדרישות הטיסה עלולים להיות לא מתאימים לדרישה לחד-פעמיות והיעלמות החומר.

בהקשר הכללי, טוענת דארפ"א, נוגעת התוכנית לשאלה הבסיסית – האם ניתן לתכנן מראש מבנים פונקציונליים גדולים שייעלמו לאחר השלמת משימתם. אם יוכח שניתן לפתח יכולת כזו, הרי שלדבר יהיו השלכות על תחומים רבים אחרים בהם חשוב להימנע מהשארת ציוד משיקולים סביבתיים ו/או לוגיסטיים.