הזכות לפרטיות – איך להסדיר את השימוש האזרחי בכטב"מים?

This post is also available in: English (אנגלית)

מאת אורי וולובלסקי, עו"ד וחוקר בתחום של משפט וטכנולוגיה

השימוש בכלי-טיס בלתי-מאוישים (כטב"מים) לצרכים אזרחיים נהפך בשנים האחרונות לעובדה מוגמרת. אנשים פרטיים, חברות מסחריות ורשויות המדינה (בעיקר רשויות אכיפת החוק, ובראשן המשטרה) זיהו זה כבר את הפוטנציאל האינסופי כמעט המצוי בכטב"מים. במקביל, יצרניות הכטב"מים ויצרניות ציוד-הקצה המותקן על כלי-הטיס זיהו אף הן את הפוטנציאל הכלכלי האדיר הטמון בשוק. עם זאת, לצד היתרונות הרבים קיים גם חשש גדול שבמקביל לגידול בשימוש בכטב"מים יתרחש כרסום בזכות לפרטיות וייווצרו השלכות-לוואי חברתיות שליליות, דוגמת התעצמותה של המציצנות.

מה דינו של צילום באמצעות כטב"ם על ידי קבוצת פעילים למען איכות הסביבה, המבקשת להוכיח כי ביתה של ידוענית נבנה תוך הפרה של חוקי התכנון והבנייה? האם ובאילו סייגים יש להתיר לרשויות האכיפה להפעיל כטב"מים המצוידים במצלמות ומכשירי ציתות ותוכנות זיהוי פנים לצורכי שיטור ואכיפה – היכן עובר הגבול של הזכות לפרטיות?

נשאלת השאלה האם קיים בנמצא הסדר אשר מחד גיסא יבטיח ניצול מרבי של היתרונות המשמעותיים הטמונים בשימוש האזרחי בכטב"מים, ומאידך גיסא ימנע (או לפחות יצמצם) את ההשלכות החברתיות השליליות הנובעות מהשימוש בכלי-הטיס האלו.

הנושא מורכב. ראשית, קיים קושי להגדיר מהי פרטיות, לנוכח היותה זכות עמומה ודינמית. בנוסף, כל הסדר שיתיר שימוש בכטב"מים חייב לשמור על איזון בין הזכות לחופש הביטוי לבין הזכות לפרטיות, המהוות זכויות-יסוד בעלות מעמד נורמטיבי זהה.

לכל אחת מקבוצות המשתמשים בכטב"מים (אנשים פרטיים, חברות מסחריות ורשויות ממשלתיות) יש אינטרסים שונים, מה שמחייב מציאת הסדר וכללים מתאימים לכל אחת מהן.

קושי נוסף נובע מכך שכיום כבר נעשה בישראל שימוש בכטב"מים אך כמעט ואין דיון ציבורי בנושא, וגם טרם גובש הסדר משפטי מקיף בתחום.

נדרש שינוי מחשבתי הנובע מהעובדה כי כטב"מים מהווים את אחד האתגרים הגדולים (עד כה) לזכות לפרטיות. כפועל יוצא מכך, יש לאמץ גישה מערכתית הכוללת את רשויות החקיקה והמשפט, אשר תיתן מענה לאיומים הנשקפים לפרטיות כתוצאה מהפעלתם של כטב"מים.

בארה"ב ובאירופה אומצו מספר פתרונות טכנולוגיים ואחרים להתמודדות עם פוטנציאל הפגיעה בזכות לפרטיות, אותם ניתן ליישם גם בישראל. לדוגמא, יש לאמץ מודל על פיו כל קבוצות המשתמשים יהיו מעוניינות לקבל על עצמן מרצון את ההגבלות על הטסת הכטב"מים, בדומה להגבלות שלקחו על עצמם מספר ארגוני משתמשים בארה"ב.

יש לבצע תיקוני חקיקה בחוק הגנת הפרטיות, בחוק המקרקעין ובחוקים נוספים על מנת להתאים את הדין הקיים בישראל למציאות בה השימוש בכטב"מים הולך וגובר. בחוק המקרקעין, למשל, יש להכיר בכך שזכות הבעלות לפרטיות כוללת את "חלל הרום" עד לגובה של 500 רגל ולהתאים את תנאי הסגת הגבול על הקרקע לאלו באוויר.