ישראל כמעצמת סייבר

This post is also available in: English (אנגלית)

כמעצמה אזורית המחויבת להבטחת קיומה בכל עת, ישראל התפתחה לכדי מרכז היי-טק הבנוי סביב תעשיית אבטחה באינטרנט, חברות אנטי-וירוס ושאר טכנולוגיות הגנת סייבר. צמיחה זו היא תוצאה, במידה רבה, של העובדה שמאז הקמתה של ישראל המודרנית, המדינה נאלצה לעמוד מול איוביה בכל הגבולות. אך בעידן ההיי-טק המודרני הנוכחי, לישראל המודרנית יש גבולות נוספים להגן עליהם: טריטוריית הסייבר שלה.

בעוד שאבטחת סייבר הפכה לדאגה כלל-עולמית, מומחיותה של ישראל בנושא צמחה באופן טבעי מהעירנות המתמדת שלה, גם באינטרנט וגם מחוצה לו. הניסיון להבטיח שאזרחיה יוכלו להתמודד בכל עת עם האיומים, בכל רמה שהיא, הפך למרכזי לאסטרטגיית הממשלה הישראלית וגדל מתעשייה מקומית לצרכים הנקודתיים של מדינת ישראל למגזר מצליח ורווחי בכלכלת המדינה. תמיכה ממשלתית במדע ובחינוך למדע גרמו לכך שתעשיות IT גדולות רבות מחפשות דריסת רגל ובונות מרכזי מחקר במדינה הקטנה, אשר בתמורה מספקת תרבות ורוח של יזמות.

השימוש הגובר בטכנולוגיות מיחשוב בלחימה חיזק עוד יותר את הקשרים, כמו גם ההגירה השוטפת של יוצאי יחידות טכנולוגיות בצה"ל אל תעשיית ה- IT.

בעוד שאין קשר ישיר בין צה"ל למגזר ה- IT, ישנו זרם של אנשים אשר סיימו שירות ביחידות צבאיות מסוימות – בעיקר אלו המתעסקות בטכנולוגיות אינטרנטיות הכוללות לוחמת סייבר – שהופכים לכשרונות נחשקים ביותר מגזר הפרטי.

על פי יחידת הסייבר הארצית, ישראל היוותה עשרה אחוזים מכלל טכנולוגיית הסייבר הגלובלי ומכירות של תוכנות אבטחה ישראליות עלה על 60 מיליארד דולר בשנת 2014. עם יכולות אלו תפסה ישראל את תשומת הלב של חברות היי-טק במערב כולו. לדוגמה, חברת מיקרוסופט רכשה את חברת אדאלום הישראלית תמורת 320 מיליון דולר. מעצבת השבבים האנגלית Arm הודיעה גם היא שתבנה מרכז בישראל, זאת לאחר רכישתה את חברת סנסה הישראלית לטכנולוגיות אבטחה ואינטרנט של הדברים, תמורת 100.3 מיליון דולר.

כמובן, ככל שלוחמת הסייבר ממשיכה להיות טקטיקת קרב נפוצה, יכולותיה של ישראל בתחום יכולות גם לעזור לה לשרוד. אם שדה הקרב הבא הוא אכן זירת הסייבר, כפי שרבים צופים, הרי שישראל, כמו תמיד, תהיה מוכנה גם בשדה הקרב הזה.

להרשמה לניוזלטר.