האינטרנט של הדברים בעולם הכבאות

This post is also available in:

בעבר, כשבני האדם חיו בשנות ה-50 של המאה הקודמת, הם בטח חשבו שרשויות הכיבוי של העתיד יעשו שימוש נרחב ברובוטים בכדי לכבות שריפות, עד לרמה שלא יהיה צורך ביד אדם כלל. מנקודת המבט של ההווה, שנת 2015, נראה כי החזון אותו הם ראו לנגד עיניהם הוא לא משהו שעתיד להתקיים הלכה למעשה במציאות, למעט שימוש בכטב"מים למשימות שונות. ולמרות זאת, ניכר כי הטכנולוגיה הולכת ותופסת מקום של כבוד בכל הקשור לניהול אירועי חירום. טרנד האינטרנט של הדברים (Internet of Things – IoT) מתחיל לתפוס תאוצה במקומות שונים בחיינו, וכך גם בתחום הכבאות. לדבריו של בכיר בתחום ברמה הלאומית בארצות הברית, ההתפתחות הטכנולוגית והשימוש שלה במסגרת ניהול אירועי החירום הוכיח את עצמה מכל לכל ספק כיעילה ביותר. הוא מוסיף כי בכדי להפיק את המקסימום מקונספט ה-IoT בתחום הכבאות, ובתחום אירועי החירום בכלל, יש להחיל אותו בשלושה שלבים עוקבים אחד אחרי השני: איסוף מידע, ניתוחו והעברתו לצרכנים השונים.

בסדנה אשר התקיימה בחודש מרץ אשתקד במכון הלאומי לתקנים ולטכנולוגיה פורסם דו"ח בנושא אשר ציין כי טכנולוגיית כיבוי האש מתחלקת לשלושה תחומים ראשיים: סביבה (טכנולוגיית בנייה חכמה, רובוטים וסנסורים), מבצעי (טכנולוגיה שתאפשר לכבאים לעבוד באופן מסונכרן יותר ולקבל החלטות נכונות יותר) ואישי (ציוד טכנולוגי שישמש את הכבאים עצמם בשטח).

לפרטים על האירוע.

אחד האתגרים עמם יש להתמודד בעידן הכבאות הטכנולוגית הוא איסוף המידע ועיבודו. בניו יורק הצליחו להתגבר על הבעיה כשהצליחו לסנכרן את המידע שנאסף על-ידי מספר גורמים עירוניים לכדי מוקד אחד מרכזי וניתוחו באמצעות אלגוריתם מתוחכם. חשוב לציין שניתוח מידע מאירועים קודמים ואיסופו משלל מקורות אינו חזות הכל בבואו של כבאי להילחם בשריפה. חלק מהמידע הוא ייחודי לכל שריפה באופן ספציפי ועליו להיאסף בזמן אמת בטרם יתחילו מאמצי הכיבוי – כאן נכנס השימוש ברובוטים ובכלי טייס בלתי מאויישים הנשלטים מרחוק.

אתגר נוסף ומהותי לתחום הכבאות הוא היכולת לנהל תקשורת רציפה בין כבאים עמיתים ובין כבאים לבין המפקדים עליהם בשטח. באמצעות התקשורת המתקדמת יוכל מנהל האירוע לקבל את המידע אשר נאסף באמצעות המכשור הטכנולוגי אשר יוטמע על בגדי המיגון של הכבאים ולהקצות ביתר יעילות את הצוות הכבאים שלרשותו.

סיכום הדו"ח מתווה ארבעה תחומים עיקריים בהם יש להשקיע את המאמצים הרבים ביותר בכדי להגיע למציאות של "כבאות חכמה":

1. שימוש מוגבר בחיישנים בזמן אירוע שריפה בכדי להגביר את המודעות למתרחש בשטח ולמיקומם של הכבאים.
2. הגברת איסוף המידע ועיבודו מבעוד מועד בכדי להתנהל בזמן האירוע ביתר יעילות.
3. שיתוף ידע הדדי מוגבר בין מערכות המידע השונות.
4. פיתוח מערכות חכמות אשר יסייעו לתהליך קבלת ההחלטות.