"ישראל היא מוקד ידע בתחום המאבק למניעת הלבנת הון ומימון טרור"

"ישראל היא מוקד ידע בתחום המאבק למניעת הלבנת הון ומימון טרור"

This post is also available in: enEnglish (אנגלית)

16299379_sמהי הלבנת הון? לוקחים כסף שמקורו בפשיעה (למשל הברחת סמים) ומלבינים אותו באמצעות יצירת עסקים חוקיים. ומהו מימון טרור?  ההפך הגמור: נוטלים כסף חוקי (למשל כספי תרומות) ומשתמשים בו למימון פעולות ארגוני טרור.

אמנם שני תהליכים הפוכים, אך מימון טרור מהווה חלק נכבד מנושא הלבנת הון, תופעה עולמית נגדה נאבקים קשות כל המדינות והארגונים הבינלאומיים, תוך אימוץ טכנולוגיות מתקדמות ביותר.

זה היה נושא כנס אמנט הרביעי, בשיתוף PWC ישראל, למניעת הלבנת הון ומימון טרור, שהתקיים בתל אביב. הוצגו נתונים המראים, כי ארגוני טרור כמו חמס, חיזבאללה וג'יהאד, מפעילים מוסדות צדקה, עסקים לכאורה חוקיים, המשמשים להם FRONT למימון טרור. מתן תרומות נצרכים היא מצווה נעלה באיסלאם אלא שכספי תרומות כאלו משמשים דרך קבע למימון טרור. יאיר דגן, מנכ"ל אמנט ציות בע"מ ומארגן הכנס, גילה כי הרשויות בארה"ב חקרו ומצאו, שהעלות הכספית של פיגוע מגדלי התאומים היתה מזערית – כחצי מיליון דולר (שעורי טיסה, שכר דירה, נסיעות וסכינים יפאניות), ואילו עלות הפיגוע ברכבת התחתית בלונדון היתה 10 אלפים ליש"ט בלבד. אולם ארגוני טרור זקוקים לסכומים גדולים למימון לוגיסטיקה, משכורות וגם תמיכה כספית במשפחות המחבלים.

אבי ג'וריש  (AVI JORISCH), בכיר לשעבר במשרד האוצר של ארה"ב, שהתמחה בטיפול בניסיונותיה של איראן לעקוף את הסנקציות הבינלאומיות, סיפר כי כל 30 הבנקים האיראניים מצויים ברשימה שחורה של ממשלת ארה"ב, כ-20 מהם בגלל הוכחות לפעילות כספית בתמיכה בטרור ובארגוני טרור כמו חמס, חיזבאללה, אל קעידה ואחרים. חל איסור לנהל עסקות עם בנקים אלו, וארה"ב מחמירה ואוסרת קיום קשרי פיננסיים בין בנקים זרים בחו"ל לבין הבנקים הנמצאים ברשימות השחורות, הכוללים גם מדינות כמו סודאן, לוב, סוריה ועיראק, בורמה וונצואלה. לדבריו, סנקציות אינן הורסות מדינות, אך הסנקציות המוטלות על איראן כבר משפיעות וגורמות נזקים לאיראן – פחות השקעות מחו"ל, ירידה בפעילות הבנקאית ובמכירות נפט והרבה פחות עסקים בינלאומיים במעורבות איראנית.

כיצד נלחמים בהלבנת הון ובמימון טרור? מפרטים יאיר דגן ועו"ד פול לנדס, ראש הרשות לאיסור הלבנת הון:

  • זיהוי לקוחות בסיכון. אדם שיש לו חשבון עו"ש צנוע, ופתאום מופקדים בחשבונו רבבות או מאות אלפי דולרים ממקום הידוע כמקלט מס (איי קיימן) – נדלקת נורה אדומה.
  • לקוח פותח חשבונות בכמה וכמה בנקים. אם הסכומים גדולים, תיערך בדיקה ויהיה דיווח לרשות לאיסור הלבנת הון במשרד המשפטים, המחזיקה מאגר מידע. כל הפקדה בבנק של יותר מ-50 אלף שקל במזומן מדווחות לרשות זו.
  • בישראל מותר לרשות לאיסור הלבנת הון להעביר מידע, במקרה של חשד להלבנת הון למימון טרור, לרשויות הביטחון כמו אמ"ן, מלמ"ב ומוסד.
  • יש פיקוח הדוק במעברי הגבול למניעת העברת כספים למימון טרור.
  • המערכות נערכות עתה להתמודדות עם טכנולוגיות חדשות להעברת כספים ולתשלומים , כמו PAYPAL, BITCOIN (כסף וירטואלי) ואחרות. הבולשת הפדראלית של ארה"ב כבר הביעה חשש שהעברות כספים באמצעות BITCOIN עלולות לשמש למימון טרור.
  • ארה"ב מטילה קנסות כבדים ביותר של מיליוני דולרים על בנקים ומוסדות פיננסיים שנתפסו בהלבנת הון או עשיית עסקים עם מדינות ומוסדות הנמצאים ברשימות השחורות.
  • בנק שנמצא עושה עסקים עם בנק שעושה עסקים עם בנק איראני לא יוכל לפעול בארה"ב. המערכת הבנקאית היא גלובלית. לבנקים רבים, כולל ישראלים, יש סניפים בחו"ל או שבנקים זרים מייצגים אותם בחו"ל. וכבר נמצאו בנקים ישראליים המקיימים קשרים פיננסיים, אם כי עקיפים ביותר באמצעות צד שלישי או רביעי, עם בנקים ה"אסורים במגע" פיננסי-עיסקי בשל קשרים עם איראן, פעילות הלבנת הון ו/או מימון טרור.
  • הדוברים בכנס מדגישים, כי כמו בתחומים פליליים אחרים, הזיהוי הוא שלב חשוב ביותר: זיהוי לקוחות בסיכון ("בדוק היטב מי הלקוח של הלקוח שלך"), איתור פעילויות פיננסיות ועסקיות חריגות, הקמת מאגרי מידע, עיקוב אחר נתיבי הכסף, אימות פרטים, שמירת מסמכים, דיווח לרשויות המתאימות והתמודדות עם מערכות תשלום מתוחכמות באמצעות רשתות אינטרנט.
  • מדינת ישראל נמצאת במקום טוב בתחומים אלו: בדיקות תקופתיות של הארגון הבינלאומי MONEYVAL מראות כי "ישראל עברה שינוי תרבותי חיובי במאבק בהלבנת הון" ורשויות החוק מעניקים עדיפות עליונה למאבק בשחיתות מבית ומחוץ", כלשון דו"ח הביקורת. יש מאבק בהימורים בלתי חוקיים שכספיהם עלולים לממן מטרור. ישראל נחשבת למוקד ידע בתחום מניעת הלבנת הון והיא במקום ראשון באיתור ורישום ארגוני טרור.    
  • מאת דן ארקין