This post is also available in:
English (אנגלית)
זיהוי אנשים ממרחק רב היה מאז ומתמיד אתגר עבור מערכות אבטחה. זיהוי פנים דורש בדרך כלל תמונות באיכות גבוהה ושדה ראייה נקי, בעוד שלבוש, זווית צילום או הסתרה חלקית עלולים לפגוע ביעילותן של שיטות זיהוי קיימות. בשל כך, חוקרים מחפשים מאפיינים ביומטריים חלופיים, שניתן לזהות גם כאשר תווי הפנים אינם נראים.
מערכת חדשה המבוססת על בינה מלאכותית מציעה גישה שונה: זיהוי אנשים על פי האופן הייחודי שבו הם הולכים.
במקום לנתח את מראה הגוף, המערכת מתמקדת בדפוסי ההליכה, כלומר, בתנועות הייחודיות שיוצרים מפרקי הגוף בזמן ההליכה. כל אדם מניע את מפרקיו בצורה מעט שונה, ובכך יוצר מעין "חתימה ביומכנית" שניתן למדוד ולהשוות לאורך זמן.
מערכת הבינה המלאכותית מחלצת מתוך סרטון וידאו רגיל נקודות מפתח המייצגות את המפרקים המרכזיים בגוף. לאחר מכן היא מחשבת את מיקומם של המפרקים, את הזוויות ביניהם, את המהירות הזוויתית ואת התאוצה שלהם לאורך כל מחזור ההליכה. מכלול הנתונים הללו יוצר ייצוג דיגיטלי מפורט של דפוס ההליכה של האדם.
על פי דיווח של TechXplore, כדי לשפר את הדיוק, החוקרים הפרידו בין תנוחת הגוף לבין תנועתו לשני מסלולי עיבוד נפרדים, ורק לאחר מכן שילבו את התוצאות. כך מסוגלת המערכת לנתח הן את מבנה הגוף והן את אופן התנועה כמקורות מידע משלימים, במקום להתייחס אליהם כאל מאגר נתונים אחד.
מאפיין נוסף של המערכת הוא מנגנון קשב דינמי, המעניק עדיפות לאזורים שונים בגוף בהתאם למה שנראה במצלמה. כך, למשל, אם רגליו של אדם מוסתרות חלקית מאחורי מכשול, הבינה המלאכותית מעבירה את המיקוד לתנועת הזרועות ולמפרקים אחרים שנותרו גלויים, במקום לפסול את התצפית.
לדברי החוקרים, המערכת שמרה על ביצועים גבוהים גם כאשר הנבדקים לבשו בגדים שונים, צולמו מזוויות שונות או הוסתרו באופן חלקי, שהם מצבים הפוגעים בדרך כלל ביעילותן של שיטות קונבנציונליות לזיהוי לפי דפוס הליכה.
מנקודת מבט ביטחונית ובתחום ביטחון המולדת, זיהוי לפי דפוס הליכה מטווחים ארוכים עשוי להשלים את מערכות הזיהוי והמעקב הקיימות. אבטחת גבולות, הגנת תשתיות קריטיות, אבטחת בסיסים צבאיים ופעילות אכיפת חוק דורשות לעיתים לזהות אנשים עוד לפני שניתן לצלם את פניהם באופן ברור. מאחר שהשיטה מתבססת בעיקר על תנועה ולא על תווי פנים, היא עשויה גם להפחית את הצורך בעיבוד מידע חזותי אישי.
בבדיקות שנערכו על מספר מאגרי נתונים ציבוריים לזיהוי לפי דפוס הליכה, השיגה השיטה החדשה ביצועים טובים יותר מהגישות הקיימות.
ככל שטכנולוגיות הזיהוי הביומטרי המבוססות על בינה מלאכותית ממשיכות להתפתח, זיהוי לפי דפוס הליכה מסתמן ככלי נוסף שעשוי לחזק את יכולות הזיהוי מרחוק ולהרחיב את מגוון התנאים שבהם מערכות אבטחה אוטומטיות מסוגלות לזהות אנשים באופן אמין.
המחקר פורסם כאן.
