This post is also available in:
המגוון ההולך וגדל של איומי הרחפנים מציב אתגר חדש בפני מפעילי מערכות ההגנה האווירית. שדות הקרב המודרניים כוללים כיום הכול, מרחפנים מסחריים קטנים ורחפני FPV, דרך נחילים אוטונומיים ועד לכלי טיס בלתי מאוישים גדולים ומתקדמים יותר. זיהוי, סיווג, מעקב ותגובה לאיומים הללו דורשים לעיתים שילוב של חיישנים רבים, מספר מפעילים וקבלת החלטות מהירה תחת לחץ.
מערכת חדשה נגד רחפנים מבקשת לפשט את התהליך באמצעות שילוב חיישנים, יכולות פיקוד ושליטה ואמצעי תגובה במסגרת מערכת אחת הנתמכת בבינה מלאכותית, המסוגלת לבצע חלק גדול מהעבודה באופן אוטומטי.
המערכת, המכונה DroneWeaver System (DWS), פותחה בישראל על ידי חברת TSG. היא יוצרת תמונת מצב אווירית אחידה בזמן אמת באמצעות שילוב מידע ממספר טכנולוגיות גילוי שונות. מכ"מים, חיישני תדר רדיו, מצלמות אלקטרו־אופטיות ואינפרה־אדומות, וכן מקלטי ADS-B, מזינים את הנתונים לסביבת הפעלה אחת. כך יכולים המפעילים לצפות בכל הפעילות האווירית דרך ממשק אחיד, במקום לעבוד מול מספר מערכות נפרדות.
המטרה המרכזית של המערכת היא לקצר ככל האפשר את הזמן שבין גילוי האיום לבין התגובה אליו. לשם כך היא עושה שימוש בבינה מלאכותית כדי לבצע באופן אוטומטי רבות מהמשימות שבוצעו בעבר על ידי מפעילים אנושיים. לפי החברה, DWS מסוגלת לבצע אוטומציה של כ־90% מתהליך ניהול האיומים.
על פי דיווח של NextGenDefense, הדבר כולל הצלבת מידע ממספר חיישנים, סינון התרעות שווא, איחוד מסלולי מעקב כפולים, סיווג איומים, הערכת רמת הסיכון והמלצה על אמצעי התגובה המתאים ביותר. בכך מתאפשר למפעילים להתמקד בקבלת החלטות, במקום בניהול כמויות גדולות של מידע.
מאפיין בולט נוסף הוא הארכיטקטורה הפתוחה של המערכת. במקום להיות תלויה בחיישן או במיירט מסוים, היא יכולה להשתלב עם מגוון רחב של טכנולוגיות גילוי ואמצעי תגובה. בין היתר ניתן לשלב מערכות לוחמה אלקטרונית, אמצעי הטעיה ושיבוש, מערכות אנרגיה מכוונת כגון לייזרים, אמצעי יירוט קינטיים ופתרונות יירוט מסורתיים.
מנקודת מבט ביטחונית, גמישות זו הופכת לחשובה יותר ויותר. איומי הרחפנים נבדלים זה מזה בגודל, בעלות, בטווח ובמורכבות הטכנולוגית שלהם. ארכיטקטורת תגובה רב־שכבתית מאפשרת להתאים לכל איום את אמצעי הסיכול היעיל והחסכוני ביותר, במקום להסתמך תמיד על מיירטים יקרים.
המערכת מיועדת לפריסה במגוון רחב של סביבות, ובהן בסיסים צבאיים, אתרי תשתית קריטיים, כוחות ניידים ומשימות הגנה על שיירות.
ככל שטכנולוגיית הרחפנים הופכת מהירה, זולה ואוטונומית יותר, האתגר כבר אינו מסתכם בזיהוי האיום בלבד. היכולת לעבד כמויות עצומות של מידע מחיישנים ולהגיב במהירות עשויה להפוך לחשובה לא פחות מאמצעי הסיכול עצמם. המערכת נבנתה בדיוק סביב תפיסה זו, כאשר הבינה המלאכותית משמשת כמנוע קבלת ההחלטות בלב משימת ההגנה מפני רחפנים.


























