This post is also available in:
English (אנגלית)
כאשר נשמעת אזעקת אש, רוב האנשים פונים באופן אינסטינקטיבי ליציאת החירום הקרובה ביותר. הבעיה היא שהמסלול הקרוב ביותר אינו תמיד הבטוח ביותר. שריפות עלולות להתפשט במהירות, תנאי העשן עשויים להשתנות בתוך דקות, ויציאה שנראתה בטוחה בתחילת הפינוי עלולה להפוך למסוכנת עוד לפני שהמפונים מגיעים אליה.
חוקרים פיתחו מערכת פינוי מבוססת בינה מלאכותית שנועדה להתמודד עם האתגר הזה באמצעות חיזוי התפתחות השריפה ועדכון הנחיות הפינוי בזמן אמת. המערכת, בשם Safe Step, משלבת למידת מכונה, נתונים מחיישני מבנה ומודלים להתפשטות אש כדי לזהות נתיבי מילוט בטוחים יותר ככל שהתנאים משתנים.
הטכנולוגיה מיועדת למבנים חכמים המצוידים בחיישנים סביבתיים המנטרים פרמטרים כמו טמפרטורה, עשן ואיכות אוויר. המערכת פועלת לצד שלטי חירום דינמיים, כלומר תצוגות אלקטרוניות המסוגלות לשנות את כיוון ההכוונה במהלך אירוע, במקום להצביע באופן קבוע על היציאה הקרובה ביותר.
על פי דיווח של TechXplore, בניגוד לאלגוריתמי פינוי קונבנציונליים המתבססים על תנאי הרגע ועל המסלול הקצר ביותר, המערכת מנסה לחזות סיכונים עתידיים. היא משתמשת בלמידת חיזוק (Reinforcement Learning), שהיא סוג של בינה מלאכותית הלומדת באמצעות סימולציות חוזרות של ניסוי וטעייה. במהלך האימון, המערכת מנתחת תוכניות מבנה ותרחישי התפתחות שריפה שנוצרו באמצעות כלי סימולציה, ולומדת כיצד החלטות פינוי שונות משפיעות על בטיחות השוהים לאורך זמן.
אחד המדדים המרכזיים שבהם משתמשת המערכת הוא Fractional Effective Dose (FED), המודד את החשיפה המצטברת לגזים רעילים הנפלטים במהלך שריפה. במקום לחשב רק את המסלול המהיר ביותר, הבינה המלאכותית מחפשת את הנתיב שמצמצם ככל האפשר את החשיפה הכוללת לסכנות.
לדוגמה, מערכת קונבנציונלית עשויה להכווין אנשים אל היציאה הקרובה ביותר גם אם תנאי העשן לאורך המסלול צפויים להחמיר. המערכת החדשה יכולה לחזות את אופן התפשטות השריפה ולהפנות את המפונים ליציאה רחוקה יותר, אם היא צפויה להציע רמת חשיפה נמוכה יותר לגזים רעילים.
מנקודת מבט ביטחונית ובטיחותית, טכנולוגיות פינוי אדפטיביות עשויות לסייע במתקנים צבאיים, תשתיות קריטיות, מוקדי תחבורה וסביבות מורכבות אחרות שבהן יש לפנות מספר רב של אנשים בבטחה במהלך אירועים מתפתחים במהירות.
החוקרים עובדים כעת על הרחבת המערכת מעבר למבנים חד־קומתיים. גרסאות עתידיות צפויות לתמוך במבנים רבי־קומות ולתאם פינוי של מספר רב של אנשים בו־זמנית, תוך הפחתת עומסים ושיפור הגישה של צוותי הכיבוי לאזורים שנפגעו.
המחקר פורסם כאן.
