Home טכנולוגיה איתור חומר נפץ צוללת רובוטית חדשה למשימות חשאיות מתחת למים

צוללת רובוטית חדשה למשימות חשאיות מתחת למים

Image from udefense-info military on YouTube
Image from udefense-info military on YouTube

This post is also available in: English (אנגלית)

ככל שמערכות בלתי מאוישות מתרחבות במרחבי האוויר והיבשה, האוטונומיה התת־ימית הופכת לתחום חשוב יותר ויותר בפיתוחים צבאיים. צוללות קונבנציונליות נותרות יעילות מאוד, אך עלויות התפעול שלהן גבוהות והן דורשות צוותים מיומנים למשימות ממושכות. במקביל, כוחות ימיים מחפשים פלטפורמות המסוגלות לשאת מגוון מטענים תוך שמירה על חתימה נמוכה בסביבות ימיות עוינות.

כלי תת־ימי בלתי מאויש גדול במיוחד (Sinarit XLUUV) שנחשף לאחרונה נועד לתת מענה לדרישות אלו באמצעות ארכיטקטורה מודולרית ורב־משימתית. הפלטפורמה, המבוססת על הנעה דיזל־חשמלית, מיועדת למשימות אוטונומיות ארוכות טווח ללא צוות על הסיפון, ולפי הדיווחים מסוגלת לתמוך בעד 12 תצורות מטען שונות בהתאם לצרכים המבצעיים.

על פי דיווח של Interesting Engineering, הצוללת עושה שימוש במקטעי מטען ניתנים להחלפה, המאפשרים מעבר מהיר בין משימות סיור, לוחמת מוקשים, שיגור טורפדות ותקיפות. אחת היכולות הבולטות שהודגמו הייתה שיגור רחפני תקיפה מסוג FPV מתוך המים, מה שמרחיב את רעיון פלטפורמות שיגור הרחפנים גם אל מתחת לפני הים.

מעבר להפעלת רחפנים, הפלטפורמה מתוכננת לשלב מגוון רחב של מערכות, ובהן טילים נגד ספינות, טילי תקיפה קרקעיים, טורפדות, מוקשים חכמים, מערכות סונאר ומערכות נשלטות מרחוק ללוחמה נגד מוקשים. בנוסף, ניתן לשלב בה מערכות סונאר SAR וחיישני איסוף מודיעין לצורכי סיור ומעקב. הגישה המודולרית מאפשרת לאותו כלי לתמוך במגוון רחב של פרופילי משימה, ללא צורך בתכנון מחדש משמעותי.

אורך הפלטפורמה הוא כ-11.2 מטרים, והיא ניתנת להובלה בתוך מכולת שילוח סטנדרטית או בהטסה באמצעות מטוסי תובלה. היא מתוכננת לפעול בעומקים של עד 100 מטרים, עם חתימה אקוסטית ומכ"מית נמוכה יחסית שנועדה לצמצם את יכולת הגילוי במהלך המשימות.

מנקודת מבט ביטחונית, כלי תת־ימיים אוטונומיים נתפסים יותר ויותר כמכפילי כוח בזירה הימית. היכולת שלהם להישאר מתחת למים לפרקי זמן ממושכים תוך נשיאת מטעני תקיפה או מודיעין עשויה לתמוך בפעילות ימית מבוזרת, באיסוף מודיעין ובמשימות מניעת גישה, מבלי לסכן צוותים אנושיים.

הקונספט הרחב משקף גם מגמה הולכת וגוברת לעבר מערכות אוטונומיות מודולריות המסוגלות להסתגל במהירות לדרישות מבצעיות משתנות. ככל שהאוטונומיה התת־ימית מתקדמת, פלטפורמות המשלבות חמקנות, מטענים מתחלפים ויכולת פעולה ממושכת צפויות להפוך לחלק נפוץ יותר במבנה הכוחות הימיים של העתיד.