This post is also available in:
English (אנגלית)
חימוש מצרר נועד להרחיב את ההשפעה של תקיפה אחת באמצעות פיזור עשרות ואף מאות מטעני נפץ קטנים על פני שטח רחב. בניגוד לראשי קרב קונבנציונליים, המרוכזים בנקודת פגיעה אחת, כלי נשק אלה מפזרים תת־חימושים על פני אזור גדול וכך מגדילים את הסיכוי לנפגעים ולנזק. ההשפעה הרחבה שלהם והסכנה הנובעת מתחמושת שלא התפוצצה הפכו אותם לאחד מסוגי הנשק הקונבנציונלי השנויים ביותר במחלוקת.
בחלק מהטילים הבליסטיים משולבים ראשי קרב בסגנון מצררי במקום מטען נפץ יחיד. במערכות כאלה משחרר הטיל מספר רב של פצצות קטנות (bomblets) בגובה רב. מנגנון פיזור מכני מפזר אותן מעל אזור המטרה ובמקביל מחמש כל תת־חימוש.
הפיזור מתרחש בדרך כלל בגובה של כמה קילומטרים מעל הקרקע. לאחר השחרור נופלות הפצצות על פני שטח רחב, לעיתים בעזרת מצנחים או אמצעים דומים המאטִים את נפילתן. גישה זו מקשה על יירוט, משום שמערכות הגנה מפני טילים מתוכננות בדרך כלל להשמיד את הטיל עצמו — ולא עשרות מטענים קטנים המתפזרים באוויר.
תת־החימושים מתוכננים למטרות שונות בהתאם ליעד. חלקם מיועדים לפגיעה בכוח אדם וכוללים חומר נפץ בשילוב רסיסי מתכת המתפזרים בעת הפיצוץ. אחרים משתמשים במטענים חלולים המסוגלים לחדור כלי רכב משוריינים. גרסאות מסוימות נועדו לפגוע בתשתיות כגון מסלולי המראה או רשתות חשמל, בעוד שגרסאות תבערה נושאות חומרים דליקים שמטרתם להצית שריפות בשטחים רחבים.
בנוסף, קיימים טילים בליסטיים הנושאים מה שמכונה "ראשי קרב מתפצלים". בניגוד לחימוש מצרר המפזר עשרות מטענים קטנים, מערכות אלה מחלקות את המטען למספר קטן יותר של ראשי קרב גדולים יחסית המתפזרים במהלך הירידה אל המטרה. הטכנולוגיה מגדילה את הסיכוי לפגיעות מרובות מטיל יחיד ומקשה על יירוט, שכן מערכות ההגנה האווירית נדרשות להתמודד עם מספר עצמים נכנסים במקום עם כלי חדירה אחד בלבד.
עם זאת, אחד הסיכונים המרכזיים של חימוש מצרר הוא שלא כל תת־החימושים מתפוצצים כמתוכנן. פצצות שלא התפוצצו עלולות להישאר על הקרקע זמן רב לאחר התקיפה ולהוות סכנה לאזרחים ולצוותי חירום. בחלק מהגרסאות משולבים מנגנוני פיצוץ מושהה או מפעילי לחץ, ההופכים אותן למעשה למעין מוקשים מאולתרים הפזורים מן האוויר.
ראשי קרב מצרריים מציבים גם אתגר טכני משמעותי. לאחר שתת־החימושים נפרדים מן הטיל, קשה לעקוב אחריהם או ליירט אותם בנפרד — מה שמסבך את אסטרטגיות ההגנה האווירית וההגנה מפני טילים.
בשל הפיזור הרחב והסיכון ארוך הטווח לאזרחים, חימוש מצרר נאסר במסגרת אמנה בינלאומית שאומצה בידי יותר מ־100 מדינות. עם זאת, מספר מעצמות צבאיות לא הצטרפו להסכם, והנשק עדיין קיים בארסנלים מסוימים — בהם גם של איראן — במסגרת העימות הנוכחי מול ישראל וארצות הברית.
