This post is also available in:
English (אנגלית)
רובוט חדש וקטנטן שפותח ב-MIT מעצב מחדש את האופן שבו ניתן להשתמש ברובוטיקה בסביבות מאתגרות כמו אזורי אסון. בניגוד למיקרו-רובוטים זוחלים או מעופפים מסורתיים, הרובוט הקומפקטי הזה נע על ידי דילוג – מה שמאפשר לו לנווט בשטח בעייתי ביעילות אנרגיה וזריזות יוצאת דופן.
הרובוט, בערך בגודל של אגודל וקל יותר ממהדק נייר, משלב קפיצות מבוססות קפיץ עם בקרה מדויקת בזמן שנמצא באוויר המסופקת על ידי ארבעה אקטואטורים בצורת כנף מתנפנפת, על פי TechXplore. התוצאה היא מערכת מיניאטורית המסוגלת לקפוץ מעל מכשולים גבוהים ולנחות על משטחים חלקלקים או לא ישרים.
חידוש זה מתמודד עם אתגר קריטי: איזון טווח וניידות עם צריכת חשמל. בעוד שרובוטים אוויריים יכולים לטוס מעל אזורים הרוסים, דרישת האנרגיה הגבוהה שלהם מגבילה מאוד את הזמן בו הם מבצעיים. רובוטים זוחלים, לעומת זאת, יעילים מאוד, אך מתקשים לנוע סביב מכשולים ושיפועים. הגישה ההיברידית של רובוט החרק מגשרת על הפער הזה.
על פי TechXplore, הרובוט יכול לקפוץ על 20 ס"מ אנכית, ולנוע רוחבית במהירות של 30 ס"מ לשנייה. הוא הוכיח את יכולתו על זכוכית רטובה, דשא, אדמה ואפילו קרח. ניסויים הראו גם כי הוא יכול לקפוץ על משטחים דינמיים, כגון רחפן מרחף, ללא נזק לאף אחת מהמכונות.
בליבת מנגנון הקפיצה שלו נמצאת רגל קפיץ, אשר מאחסנת ומשחררת אנרגיה ביעילות עם כל קפיצה. מודולי הכנפי שלו, המופעלים על ידי אקטואטורים רכים, מספקים ייצוב בטיסה ומאפשרים התאמות בכיוון בין קפיצות. מודולים אלה גם מסייעים לפצות על אובדן אנרגיה כשהוא נוגע בקרקע.
תנועת הרובוט מונחית באמצעות מערכת בקרת תגובה מהירה, הנתמכת על ידי מעקב תנועה חיצוני ואלגוריתמים משולבים. הוא מחשב זוויות נחיתה והמראה אידיאליות בזמן אמת, ומתאים את תנוחתו בעודו באוויר כדי להבטיח נחיתות יציבות.
מעבר לזריזות, לרובוט קיבולת מטען מעולה. הוא יכול לשאת כפול ממשקל גופו, ומבחנים מראים שהוא עשוי להתמודד עם הרבה יותר – משהו שלא נשמע כמותו ברובוטים מעופפים בגודל דומה.
שילוב זה של עמידות, רב-תכליתיות וצריכת חשמל נמוכה פותח את הדלת ליישומים מעשיים רבים בשטח, כגון פעולות חיפוש והצלה בבניינים שקרסו או חישה מרחוק באזורים מסוכנים. גרסאות עתידיות עשויות לשאת סוללות, חיישנים או מצלמות, ולאפשר פריסה אוטונומית מלאה במשימות בעולם האמיתי.
המחקר פורסם בכתב העת Science Advances.
