המועמד המושלם להצנחת חיישנים באזורי סיכון

This post is also available in: English (אנגלית)

האופן שבו כוחות צבא מצניחים מזון ואספקה ממסוקים באזורי סכנה היווה את ההשראה למדענים, שחיפשו פיתרון להגיע ולחקור אתרים מסוכנים, כמו זירת אסון טבע, ולמפות אותם.
מהנדסים מאוניברסיטת וושינגטון פיתחו מערכת חיישן זעירה שנישאת ליעדה באמצעות רחפן קטן או חרק מרחף, ומונחתת בצורה בטוחה מגובה רב.
בעוד שרחפנים תעשייתיים משתמשים במאחזים כדי לשאת את המטע"דים שלהם, חיישן זעיר זה מוחזק באמצעות סיכה מגנטית שמוקפת בתיל דק. כדי לשחרר את החיישן, אפשר להעביר באמצעות בלוטות' פקודה ליצירת זרם בתיל, מה שמחולל שדה מגנטי. דבר זה גורם לסיכה לקפוץ ממקומה ולשחרר את החיישן.
מערכת החיישן שוקלת 98 מ"ג בלבד – המשקל הנמוך והמימדים הקטנים מאפשרים להטעין אותה על גבו של חרק מעופף. החיישן תוכנן כך שהחלק הכבד ביותר שלו (הסוללה) נמצא בפינה אחת, מבנה שגורם לו להסתובב סביב פינה זו בזמן הנפילה, מה שגורם להתנגדות אוויר נוספת והגבלת המהירות הסופית. החיישן יכול ליפול מגובה 22 מ' (מקביל לקומה שישית בבניין) בלי להישבר. ברגע שהגיע לקרקע הוא מסוגל לאסוף נתונים במשך כמעט שלוש שנים.
החוקרים הדגימו את המערכת באמצעות חיבורה לרחפן זעיר ברוחב 28 מ"מ ולעש מסוג Tobacco Hawk, ומצאו כי לא נגרם כל נזק לחיישנים כתוצאה מהנחיתה על רצפת אריחים.
לדברי פרופ' שיאם גולקוטה, "זו הפעם הראשונה שמישהו הראה שניתן לשחרר חיישנים מרחפנים זעירים או מחקרים כמו עש, שמסוגלים לעבור דרך חללים צרים טוב יותר מכל רחפן ולבצע טיסות הרבה יותר ממושכות".
החוקרים מציעים להשתמש במערכת כדי ליצור רשת של חיישנים באזור מחקר מסוים, כך מדווח eandt.theiet.org.