ניסוי ראשון בחן תפקוד ספינה נושאת כטב"מים

This post is also available in: English (אנגלית)

מערכת בקרת המשימה של נושאת המטוסים הבלתי מאוישים UMCS האמריקאית עברה ניסוי ראשון להערכת יכולות התוכנה, העברת נתונים, והמצלמה האלקטרו-אופטית שלה לשימוש עתידי במשימות תדלוק וסיור.

בסופו של דבר, היכולת לשלוט בכטב"מים המוטסים מנושאות מטוסים תאפשר לכטב"מים להפוך למתדלקים עבור מטוסי התקיפה של הצי, על פי הודעה לעיתונות של פיקוד מערכות האוויר של חיל הים, NAVAIR. הכטב"מים יאריכו את טווח ומשך המשימות ויספקו לנושאות המטוסים מכפיל כוח. הכטב"מים יוכלו לספק גם נתונים בעלי ערך של מודיעין, מעקב וסיור הרלבנטים לצרכים המיוחדים של נושאת המטוסים.

NAVAIR מסרו כי ההערכה התמקדה בעיקר ביכולות השילוב של החומרה והתוכנה של המערכת והתקשורת עם הרשת של נושאת המטוסים.

על פי defensesystems.com, החומרה של המערכת כוללת גרסה מותאמת ומשופרת של מערכות המשמשות על ספינת המלחמה החדשה ביותר של חיל הים, ה-Zumwalt DDG-1000.

מבחינת התוכנה, המערכת עושה שימוש בגרסה של מערכת הבקרה המשותפת של חיל הים. תוכנה זו היא בעלת ארכיטקטורה יחודית שמאפשרת שילוב של ממשקי משתמש ורכיבים אחרים במסגרת משותפת באופן תואם למערכות בלתי מאוישות.

מערכות התוכנה והחומרה של ה-UMCS עברו ניסוי באמצעות המעבדה הניידת לתאימות תעופתית, שמשאית שלה חיקתה את הכטב"ם כדי לדמות את זמינות אמצעי השליטה והבקרה.

הניסוי העריך גם את עוצמת הקשר בין המפעיל לכטב"ם, ואת היכולת לקבל מספר רב של אותות תקשורת ממקור אחד, לדברי מפתחים בתעשיה.

מוקד נוסף בניסוי היה יכולות שיתוף הנתונים של ה-UMCS, כלומר בדיקת התאימות של מערכת הזיהוי האוטומטית, טכנולוגיית מניעת התנגשות, ומצלמה אלקטרו-אופטית/אינפרא אדום עם תוכנת תקשורת הנתונים של המערכת. הערכת שיתוף הנתונים בחנה גם את יכולת המערכת לעבד התאמות ותכנון מחדש בזמן אמת.

הניסוי מהווה את תחילת ההערכה וההדגמה השנתית. בשלב הבא תיבדק יכולת המערכת להפעיל מערכות טיס בלתי מאוישות קטנות, ובהמשך – שילוב של מנגנון אבטחת טיסה וסייבר.