This post is also available in: enEnglish (אנגלית)

מאת אריה אגוזי

העולם משתנה במהירות וטכנולוגיות ביטחוניות והחוקים המיועדים לפקח עליהן הופכים גם הם לגמישים מאוד.

עובדה זו באה לידי ביטוי בין השאר בשינוי בראשי התיבות.

משטר הפיקוח על טכנולוגיות טילים (MTCR) צריך להפוך למשהו כמו משטר הפיקוח על טכנולוגיות פלטפורמה לטווח רחוק, או LRPTCR. ראשי התיבות אינם משנים, מה שחשוב הוא התאמת המציאות למאמצי הבקרה השונים.

מטרת ה-MTCR היא להגביל את תפוצת הטילים, מערכות של רקטות ארוכות טווח, כלי טיס בלתי מאוישים וטכנולוגיות קשורות של מערכות אלה, המסוגלות לשאת 500 ק"ג של מטע"ד לטווח של 300 ק"מ, וכן מערכות המיועדות למשלוחי נשק להשמדה המונית.

בשנים האחרונות, הסכם ה-MTCR המקורי עודכן באמצעות נספח, אבל יש צורך לשנות אותו שוב.

כלי טיס בלתי מאוישים (כטב"מים) משנים את המציאות שהובילה ל-MTCR במקור.

בישראל, אך לא רק בה, גורמים רשמיים דנים בדרכים בהן ה-MTCR בגרסתו הרחבה עשוי ועלול להשפיע על יצוא כטב"מים מישראל.

כבר כעת ברור כי לגבי כמה מהכטב"מים הגדולים בעלי השהיה הארוכה,  משרד הביטחון הישראלי יצטרך לקבל אישור מוושינגטון על כל עסקת יצוא. ובהסתמך על נסיון העבר, כאשר ישראל תיכננה ליצא מערכות "אסטרטגיות" – ארה"ב נהגה להשמיע קולות זועמים ואף תוקפניים.

ישראל לא הצטרפה רשמית ל-MTCR אולם בגלל "היחסים המיוחדים" שלה עם ארה"ב היא דבקה בהגבלות משטר בקרה זה.

הנושא הובא לשולחן הדיונים של משרד הביטחון בעקבות פיתוח כמה כטב"מים גדולים מאוד בעלי כושר שהיה ארוך באויר וכמובן טווח רחוק.

האחד הוא ה-Dominator 2 שפותח ע"י אירונאוטיקס על בסיס מטוס ה-Diamond DA-42 בעל המנוע הכפול, והשני – ה-Heron TP של התעשייה האווירית.

ההתקדמות המואצת של הטכנולוגיות למעשה מאלצת לעדכן את משטר הבקרה, וישראל כ"מעצמת" כטב"מים מאיצה את התהליך.

דוגמא מהזמן האחרון לקצב ההתקדמות של המציאות – התעשייה האווירית הישראלית פיתחה לאחרונה גרסת יצוא מיוחדת של כטב"ם ה-Heron-TP MALE, העונה על כל המגבלות בגרסה האחרונה של ה-MTCR.